בין פקיסטן לברכפלד

גרשון מושקוביץ קרא את סיפורה המחריד של נאנסת בפקיסטן, ויצא עם תובנות, הרהורים והקבלות: מה בין החברה החרדית לשבטים הפקיסטניים?

אני מודה לא-ל שלא ברא אותי כאשה בפקיסטן, אלו ההגיגים שעלו בי לאחר קריאת הספר 'מחוללת' מאת מוכתאר מאי.

הספר מספר על אונס אכזרי שאשה מוסלמית עברה בפקיסטן, כשהאונס נעשה על ידי מוסלמים. במקביל הגיבורה מתארת את מצבה העגום של האשה, בתרבות שבטית גם בעידן מודרני.

יש מקומות בעולם שכוחי-אל, בהם הנשים סובלות יותר מצאן. אם גבר מהשבט שלהן פגע במישהי משבט אחר, אזי יחטפו אישה מהשבט הפוגע ויפגעו בה. במקביל עדיין נהוג להחליט לזווג שם בני זוג עוד לפני שהם באו לעולם. הרשויות משתפות פעולה עם המצב על ידי שתיקה ואי התערבות.

וכשהאשה לא יודעת קרוא וכתוב ומודרת מהחיים הציבוריים כי היא כעין בהמה – היא לא יודעת להיאבק על הזכויות שלה, גם אם זו זכותה בהתאם לחוק המוסלמי או אפילו כתוב בקוראן. ועדיין נחמד לקרוא את הספר הזה ולראות שיש תקוה, תקוה כי כך מבינים איך דיכוי עובד, וכעת ניתן לפעול לשחרור.

מפקיסטן לברכפלד

הדבר גרם לי להרהר שגם בחברה החרדית מחתנים צעירים שלא יודעים שיש להם יכולת לסרב. וכן, בחברה החרדית לא אומרים – או לא אומרים מספיק – לצעירים שיש להם זכויות כנגד הורה מכה, מורה מכה או כל בעל סמכות המנצל את כוחו לרעה בניגוד לחוק. ובמצב שכזה, אין פלא שנפגעי פגיעה מינית רבים מספרים שהם לא ידעו שיש להם הזכות להתנגד.

זה בסדר לתמוך בחברה היררכית ולהבין שאין שוויון, אולם זה לא אומר שצריכים לסבול הכל.

די לשוליות. צריך ללמוד, להבין ולגלות מעורבות. וצריך להשיג כוח והרתעה וכך להגן על מה שרוצים להגן, שהרי גם משטר מתקדם של מדינה גרעינית משתף פעולה עם מצב עגום זה.

אידאלים זה לא מספיק, צריך הרתעה. ככתוב בפרקי אבות: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו".

כריכת הספר

וכאן אני נוזף בהוצאה לאור על בעיות קשות שיש בספר: דפים חוזרים על עצמם וקטע שנשאר קטוע. נקווה שתיקנו זאת או יתקנו זאת במהדורות אחרות.


מחוללת – מוכתאר מאי

כנרת זמורה ביתן 2006

מוכתאר, מוכתרת כאשת השנה של מגזין 'גלאמור'. צילום: מתוך ויקיפדיה

4 מחשבות על “בין פקיסטן לברכפלד”

  1. זה נראה ניסיון מכוון ליצור פרובוקציה,
    אין קשר בין המבנה הסוציאלי של החברה הפקיסטנית לחברה החרדית. (לא הבנתי את הקשר לברכפלד בדווקא)
    השווית נקודה קצת דומה בין שתי החברות האלו למרות שהסיבה והמבנה של הדברים שונה לגמרי, אני מדבר על התופעה בציבור החרדי כעובדה, לא על הסובייקט.בלי קשר לזה שההגיג מעורר אנטגוניזם

    הגב
  2. פשוט קשקוש חסר עובדות, ניתן לכתוב זאת על כל חברה על כל משפחה או על כל ספסל שמאכלס יותר מפריט בודד, כמה רדידות בפוסט אחד.

    הגב
  3. לא יודע אם זה הספר שאנשים כמוך צריכים לקרוא, בדרך כלל מטרת הספרים האלו היא לאו דווקא העלאת המודעות- אלא ניסיון (קשה מאד) של החוויות ותנאי הקיצון שאנשים כאלו נמצאים בהם וזה נושא מאד מעניין מבחינה פסיכולוגית, אבל הוא בהחלט לא נכתב כדי שתקיש על מקרים שהם דומים בעיניך.
    ולגוף העניין לרב שנתמך על ידי רוב הציבור ולא עושה עליהם שררה יש בהחלט זכויות רבות. חלק מן הזכויות הוא גם לפעול לפי שיקול דעתו, בשביל למנוע בעיות מאין אלו עד טיפול מתאים ומסירה לרשויות במקרים של אי טיפול ,לפי דעתי ברוב הריכוזים החרדים רוב הדברים האלו מתקיימים, לפחות במלואם.
    הניסיון הזול להסטות את רוב הציבור החרדי הוא פופוליזם זול, וגם לפי דעת תורה כנראה יותר נכון למנוע כל איסור אשת איש שלצערינו הוא נושא הרבה יותר כאוב, אני מבין שאתה כנראה לא מספיק חרדי בעיני עצמך ואתה מנסה להצדיק את זה. עצוב.
    משתתף בצערך.

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

וּקְרָא עָלֶיךָ

כל אדם צופן בעצמו איזו תרשיש, אניה המחשבת להישבר ונינווה לברוח אליה

עִיר מִקְלָט

דָּבֵק אֲנִי בְּמִידּוֹתֶיךָ, בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, בּוֹנֶה גָּדֵר בַּיָּמִים וּפוֹרֵץ אוֹתָהּ בַּלֵּילוֹת • תומר פרי

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

חתול שחור

יש חתול ויש חתול שחור, ואולי בכלל עדיף כלב. מצויר.

מִדּוֹת

אֵלּוּ מִדּוֹת שֶׁהַבְּרִיאָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

לבושה בגלות ערומה

הייתי כזונה בתפארתה, אורה גלומה בחשכה. כלים שבורים בשלמותם, שקט הניגון על פני הים • נילי גינגולד אלשיך

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו