בין פקיסטן לברכפלד

גרשון מושקוביץ קרא את סיפורה המחריד של נאנסת בפקיסטן, ויצא עם תובנות, הרהורים והקבלות: מה בין החברה החרדית לשבטים הפקיסטניים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אני מודה לא-ל שלא ברא אותי כאשה בפקיסטן, אלו ההגיגים שעלו בי לאחר קריאת הספר 'מחוללת' מאת מוכתאר מאי.

הספר מספר על אונס אכזרי שאשה מוסלמית עברה בפקיסטן, כשהאונס נעשה על ידי מוסלמים. במקביל הגיבורה מתארת את מצבה העגום של האשה, בתרבות שבטית גם בעידן מודרני.

יש מקומות בעולם שכוחי-אל, בהם הנשים סובלות יותר מצאן. אם גבר מהשבט שלהן פגע במישהי משבט אחר, אזי יחטפו אישה מהשבט הפוגע ויפגעו בה. במקביל עדיין נהוג להחליט לזווג שם בני זוג עוד לפני שהם באו לעולם. הרשויות משתפות פעולה עם המצב על ידי שתיקה ואי התערבות.

וכשהאשה לא יודעת קרוא וכתוב ומודרת מהחיים הציבוריים כי היא כעין בהמה – היא לא יודעת להיאבק על הזכויות שלה, גם אם זו זכותה בהתאם לחוק המוסלמי או אפילו כתוב בקוראן. ועדיין נחמד לקרוא את הספר הזה ולראות שיש תקוה, תקוה כי כך מבינים איך דיכוי עובד, וכעת ניתן לפעול לשחרור.

מפקיסטן לברכפלד

הדבר גרם לי להרהר שגם בחברה החרדית מחתנים צעירים שלא יודעים שיש להם יכולת לסרב. וכן, בחברה החרדית לא אומרים – או לא אומרים מספיק – לצעירים שיש להם זכויות כנגד הורה מכה, מורה מכה או כל בעל סמכות המנצל את כוחו לרעה בניגוד לחוק. ובמצב שכזה, אין פלא שנפגעי פגיעה מינית רבים מספרים שהם לא ידעו שיש להם הזכות להתנגד.

זה בסדר לתמוך בחברה היררכית ולהבין שאין שוויון, אולם זה לא אומר שצריכים לסבול הכל.

די לשוליות. צריך ללמוד, להבין ולגלות מעורבות. וצריך להשיג כוח והרתעה וכך להגן על מה שרוצים להגן, שהרי גם משטר מתקדם של מדינה גרעינית משתף פעולה עם מצב עגום זה.

אידאלים זה לא מספיק, צריך הרתעה. ככתוב בפרקי אבות: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו".

כריכת הספר

וכאן אני נוזף בהוצאה לאור על בעיות קשות שיש בספר: דפים חוזרים על עצמם וקטע שנשאר קטוע. נקווה שתיקנו זאת או יתקנו זאת במהדורות אחרות.


מחוללת – מוכתאר מאי

כנרת זמורה ביתן 2006

מוכתאר, מוכתרת כאשת השנה של מגזין 'גלאמור'. צילום: מתוך ויקיפדיה

מחשבה 1 על “בין פקיסטן לברכפלד”

  1. זה נראה ניסיון מכוון ליצור פרובוקציה,
    אין קשר בין המבנה הסוציאלי של החברה הפקיסטנית לחברה החרדית. (לא הבנתי את הקשר לברכפלד בדווקא)
    השווית נקודה קצת דומה בין שתי החברות האלו למרות שהסיבה והמבנה של הדברים שונה לגמרי, אני מדבר על התופעה בציבור החרדי כעובדה, לא על הסובייקט.בלי קשר לזה שההגיג מעורר אנטגוניזם

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

קופת העיר לא לבד: כך מותגו "ערי הקודש" לצרכי תרומות

ישראל שפירא ראה מודעה של קופת צדקה ויצא בעקבותיה לחפש את ערי הקודש של ארץ ישראל • מיהו הגדול בישראל שסבר כי רמת השרון וחברון קדושות באותה עוצמה ומי אמר "אם אלה הן ערי הקודש, מתאר אני עד כמה מגיע לכלוכן של הערים החילוניות?"

עִיר מִקְלָט

דָּבֵק אֲנִי בְּמִידּוֹתֶיךָ, בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, בּוֹנֶה גָּדֵר בַּיָּמִים וּפוֹרֵץ אוֹתָהּ בַּלֵּילוֹת • תומר פרי

אברהם

אני מודה לך אבא אהוב, על כל כוכב שלי שנשמתו מסלקת את החושך

קוגל "מעורב" ירושלמי

יהודה דרורי במאמר מעורר על סטראוטיפים, על מה הם מחפים ומה מחירם עבורנו

נִטְרֹף אֶת הַחַיִּים

הֲרֵי בַּסּוֹף נַבִּיט בְּיַחַד לְאָחוֹר, עַל הֶעָבָר, אִם הִצְלַחְנוּ אוֹ כָּשַׁלְנוּ. לָדַעַת לִבְחֹר • אפרת ורניק

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן