בין פקיסטן לברכפלד

גרשון מושקוביץ קרא את סיפורה המחריד של נאנסת בפקיסטן, ויצא עם תובנות, הרהורים והקבלות: מה בין החברה החרדית לשבטים הפקיסטניים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אני מודה לא-ל שלא ברא אותי כאשה בפקיסטן, אלו ההגיגים שעלו בי לאחר קריאת הספר 'מחוללת' מאת מוכתאר מאי.

הספר מספר על אונס אכזרי שאשה מוסלמית עברה בפקיסטן, כשהאונס נעשה על ידי מוסלמים. במקביל הגיבורה מתארת את מצבה העגום של האשה, בתרבות שבטית גם בעידן מודרני.

יש מקומות בעולם שכוחי-אל, בהם הנשים סובלות יותר מצאן. אם גבר מהשבט שלהן פגע במישהי משבט אחר, אזי יחטפו אישה מהשבט הפוגע ויפגעו בה. במקביל עדיין נהוג להחליט לזווג שם בני זוג עוד לפני שהם באו לעולם. הרשויות משתפות פעולה עם המצב על ידי שתיקה ואי התערבות.

וכשהאשה לא יודעת קרוא וכתוב ומודרת מהחיים הציבוריים כי היא כעין בהמה – היא לא יודעת להיאבק על הזכויות שלה, גם אם זו זכותה בהתאם לחוק המוסלמי או אפילו כתוב בקוראן. ועדיין נחמד לקרוא את הספר הזה ולראות שיש תקוה, תקוה כי כך מבינים איך דיכוי עובד, וכעת ניתן לפעול לשחרור.

מפקיסטן לברכפלד

הדבר גרם לי להרהר שגם בחברה החרדית מחתנים צעירים שלא יודעים שיש להם יכולת לסרב. וכן, בחברה החרדית לא אומרים – או לא אומרים מספיק – לצעירים שיש להם זכויות כנגד הורה מכה, מורה מכה או כל בעל סמכות המנצל את כוחו לרעה בניגוד לחוק. ובמצב שכזה, אין פלא שנפגעי פגיעה מינית רבים מספרים שהם לא ידעו שיש להם הזכות להתנגד.

זה בסדר לתמוך בחברה היררכית ולהבין שאין שוויון, אולם זה לא אומר שצריכים לסבול הכל.

די לשוליות. צריך ללמוד, להבין ולגלות מעורבות. וצריך להשיג כוח והרתעה וכך להגן על מה שרוצים להגן, שהרי גם משטר מתקדם של מדינה גרעינית משתף פעולה עם מצב עגום זה.

אידאלים זה לא מספיק, צריך הרתעה. ככתוב בפרקי אבות: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו".

כריכת הספר

וכאן אני נוזף בהוצאה לאור על בעיות קשות שיש בספר: דפים חוזרים על עצמם וקטע שנשאר קטוע. נקווה שתיקנו זאת או יתקנו זאת במהדורות אחרות.


מחוללת – מוכתאר מאי

כנרת זמורה ביתן 2006

מוכתאר, מוכתרת כאשת השנה של מגזין 'גלאמור'. צילום: מתוך ויקיפדיה

4 מחשבות על “בין פקיסטן לברכפלד”

  1. זה נראה ניסיון מכוון ליצור פרובוקציה,
    אין קשר בין המבנה הסוציאלי של החברה הפקיסטנית לחברה החרדית. (לא הבנתי את הקשר לברכפלד בדווקא)
    השווית נקודה קצת דומה בין שתי החברות האלו למרות שהסיבה והמבנה של הדברים שונה לגמרי, אני מדבר על התופעה בציבור החרדי כעובדה, לא על הסובייקט.בלי קשר לזה שההגיג מעורר אנטגוניזם

    הגב
  2. פשוט קשקוש חסר עובדות, ניתן לכתוב זאת על כל חברה על כל משפחה או על כל ספסל שמאכלס יותר מפריט בודד, כמה רדידות בפוסט אחד.

    הגב
  3. לא יודע אם זה הספר שאנשים כמוך צריכים לקרוא, בדרך כלל מטרת הספרים האלו היא לאו דווקא העלאת המודעות- אלא ניסיון (קשה מאד) של החוויות ותנאי הקיצון שאנשים כאלו נמצאים בהם וזה נושא מאד מעניין מבחינה פסיכולוגית, אבל הוא בהחלט לא נכתב כדי שתקיש על מקרים שהם דומים בעיניך.
    ולגוף העניין לרב שנתמך על ידי רוב הציבור ולא עושה עליהם שררה יש בהחלט זכויות רבות. חלק מן הזכויות הוא גם לפעול לפי שיקול דעתו, בשביל למנוע בעיות מאין אלו עד טיפול מתאים ומסירה לרשויות במקרים של אי טיפול ,לפי דעתי ברוב הריכוזים החרדים רוב הדברים האלו מתקיימים, לפחות במלואם.
    הניסיון הזול להסטות את רוב הציבור החרדי הוא פופוליזם זול, וגם לפי דעת תורה כנראה יותר נכון למנוע כל איסור אשת איש שלצערינו הוא נושא הרבה יותר כאוב, אני מבין שאתה כנראה לא מספיק חרדי בעיני עצמך ואתה מנסה להצדיק את זה. עצוב.
    משתתף בצערך.

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

קוגל "מעורב" ירושלמי

יהודה דרורי במאמר מעורר על סטראוטיפים, על מה הם מחפים ומה מחירם עבורנו

בערל נרדם

ששששש בערל תישן, אני שומרת עליך

פטרנקר לא מתחפש

פטרנקר היה ילד נורמלי עד שפעם אחת הוא ראה מישהו מת ברחוב 59 ליד הבנק • פטרנקר שוכב על הספסל בזכרון משה, כבר אחרי חצות ומישהו נכנס לבית הכנסת • סיפור לפורים

הסגולה של הערוץ הראשון

מדוע התארחו זוג צ'עלמרס בערוץ הראשון, והיכן נולדה סגולת הזיווגים בעמוקה

חשבון נפש במודיעין עילית: אשה כמעט ונרצחה? בואו נתחזק בשמירת שבת

ניסיון רצח מחריד טלטל בשבת קודש את העיר החרדית מודיעין עילית, אך רבים העדיפו להתמקד בשמירת השבת של כוחות החירום והתקשורת • תרצה בלוך, תושבת העיר, חושפת את הפרק הבא והלא ידוע של הפרשה האפלה: כנס חיזוק. עם מחיצה כמובן

No data was found

אולי יעניין אותך גם

אי אחד

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן