חיי מתנפצים להבל
זועק את הפחד הדומם
משמיע ספק לגואל
תמימותי נפגעת, מדמם
למה? קול סוער שואג
לי מגיע בטוח אני בזאת
אבל היא. מבקש, רועד
היא בכלל לא בחשבונות
בליבי, קרעי אמונה רופפים
רטושים, למודי ניסיונות –
תלאות משעולי החיים
גל זעיר – לאיבוד הולכים
ושם עת דמדומי חצות
משבר, גל החיים – מתנפץ
מתפרק באוזנה, לוחש בכיות
חושב, אין אמונה אין קץ
והיא בחן, נורא תוכחות
היי תתעורר איש דימיון
מי אתה שואל שאלות
גרגיר חול מחשב חשבון?
דוממת, חושבת
אל על מסתכלת
ובעדינות מתפרצת
למה?
זעקה מהדהדת
מיותמת.
אלי שטרן לוקח אותנו למסע מטלטל של גילוי פנימי, המחבר בין ראש השנה לסוכות
הוּא רַב עִם אַבָּא, עָזַב אֶת הַבַּיִת וְעָבַר רָחוֹק. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, דָּפְקָה הַמִּלְחָמָה עַל הַדֶּלֶת
רעש והמולה בפושקאר ה"קדושה", אך מבפנים קול דממה דקה
בין עבודה לנטל, ובין חיבור לחנק, סילביה וספנסר מובילים אותנו לבין המיוחד שיכול להתקיים רק בזוגיות
הֵיכָן עֲקִיבָא שֶׁלִּי? שָׁאֲלָה רַחֵלֵי לַשָּׁמַיִים • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים
אמנית חרדית ניצלה את תקופת הקורונה כדי לחזור לתחביבה הישן, ציורים אימפרסיוניסטים עזי צבע. בתערוכה ייחודית שהתקיימה בימים אלה הוצגו יצירותיה המספרים מסע ייחודי בין מגזרי ובין יבשתי.
