יְמֵי אוּרִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
כְּבָר כָּלְתָה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק,
וְחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים בּוֹעֲרִים
בְּנֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ.
רַק אֶצְלִי הַחַלּוֹן סָגוּר
מְרוּחוֹת שִׁלְהֵי כִּסְלֵיו,
וַאֲנִי פַּךְ קָטַן
לְלֹא בַּיִת אוֹ חוֹתֶמֶת.
וְהַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קוֹדֶשׁ הֵם
וֵאֶיּן לִי רְשׁוּת,
אֵלּוֹקַיי
אֵיֶּן בִּי עוֹד יְכוֹלֶת,
לִראֹותָם לְבַד…
אִם נֵדַע שֶׁנִּכְנַס הוּא בְּתוֹדַעֲתֵנוּ, נוּכַל לָצֵאת מִמְּקוֹם בִּדּוּדֵינוּ. זוֹהִי תִּקְוָה לַהַתְחָלָה חֲדָשָׁה, לִחְיוֹת אֶת הַחֲלוֹם וְלֹא רַק לַחֲלֹם • יעקב שוהם
כיצד מפצחים הייטק, ואיך מפתחים גרעינים, השתקפות סימבולית על המסע לקריירה
אָז תִּשְׁמֹר לִי רַק מָקוֹם אֶחָד • מָקוֹם אֶחָד קָטָן בְּלֵב • שֶׁבּוֹ אֵדַע שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי • אַתָּה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר אוֹהֵב
האם המופתים הינם נחלתם של האדמורי"ם החסידיים בלבד
אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית
וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות
