לְמַעְלָה שָׁם בְּצַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים
בַּת קוֹל קוֹרֵאת בִּלְחִישָׁה:
מָתַי יֶרֶד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם,
יַרְוֶה אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה קָשָׁה?
וְיֶלֶד אָז נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל עָל,
מַקְשִׁיב לָרַחַשׁ וּמוֹדֶה.
כֵּן, הוּא יוֹדֵעַ זֶה מִכְּבָר
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם
לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה
עַד שֶׁיֵּרֵד מָטָר עָלֵינוּ,
יִתֵּן תִּקְוָה בְּרוּכָה.
טִפַּת טַל, מַגָּע שֶׁל קֶסֶם.
אִם יִרְצֶה וַדַּאי יוּכַל
מִלָּה טוֹבָה, רֶגַע שֶׁל חֶסֶד
וְקוֹל שֶׁלּוֹחֵשׁ לוֹ: גְּדַל.
וְהָיוּ לִי הַשָּׁנִים שֶׁל שָׂם וְעֵבֶר, כְּנֶטַע זָר בְּשֵׁבֶט יִשָּׂשׂכָר. שָׂם לִימְּדוּ שֶׁאַהֲבָה זוֹ מִילָּה גַּסָּה, וְהָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּסִידּוּר מָלֵא
עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, בְּלִי מַסֵּכוֹת בְּלִי כְּפָפוֹת עַל הַיָּדַיִם. אַף אֶחָד לֹא יְבַצַּע לָהֶם אִכּוּן, לַמְרוֹת שֶׁדֶּפֶנְטְלִי הֵם בִּקְבוּצַת סִכּוּן • נחמו נחמו עמי – אסתי שושן
אָז תִּשְׁמֹר לִי רַק מָקוֹם אֶחָד • מָקוֹם אֶחָד קָטָן בְּלֵב • שֶׁבּוֹ אֵדַע שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי • אַתָּה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר אוֹהֵב
כָּל אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה לֵךְ לְךָ קוֹרֵא,
בְּלִי שֶׁאֵי מִי יִשְׁאַל 'מָה שְׁלוֹמְךָ?'
כִּי עִם הַזְּמַן – הַיָּדַיִים נִשְׁבָּרוֹת, וְהַזְּכוּכִית
הַדַּקָּה הַסְּדוּקָה – נִשְׁאֶרֶת שְׁלֵמָה.
בספרו החדש "כמי שיש לו אור" אלי שטרן לוקח אותנו למסע נפשי ורגשי של אמונה, זוגיות, הורות וזהות דתית, חרדית וישראלית
