לְמַעְלָה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לְמַעְלָה שָׁם בְּצַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים

בַּת קוֹל קוֹרֵאת בִּלְחִישָׁה:

מָתַי יֶרֶד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם,

יַרְוֶה אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה קָשָׁה?

וְיֶלֶד אָז נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל עָל,

מַקְשִׁיב לָרַחַשׁ וּמוֹדֶה.

כֵּן, הוּא יוֹדֵעַ זֶה מִכְּבָר

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם

לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה

עַד שֶׁיֵּרֵד מָטָר עָלֵינוּ,

יִתֵּן תִּקְוָה בְּרוּכָה.

טִפַּת טַל, מַגָּע שֶׁל קֶסֶם.

אִם יִרְצֶה וַדַּאי יוּכַל

מִלָּה טוֹבָה, רֶגַע שֶׁל חֶסֶד

וְקוֹל שֶׁלּוֹחֵשׁ לוֹ: גְּדַל.

קישור מקוצר:

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

הלך הצארזיר אצל ההורג

להפתעתי האירוסין היו בסלון קטן וצפוף. ולכן שאלתי עצמי מה העניין במקום כזה צפוף?! ובפרט שהעניין היה נגד החוק

כָּל אֶחָד זָקוּק לְנֵס

כָּל אֶחָד זָקוּק לְנֵס, לִמְצֹא יֵשׁ בְּתוֹךְ הָאֵין בְּרֵרָה. כָּל אֶחָד זָקוּק לְנֵס, לָלֶכֶת לְאִבּוּד וְלַחֲזֹר חֲזָרָה • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן