לְמַעְלָה שָׁם בְּצַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים
בַּת קוֹל קוֹרֵאת בִּלְחִישָׁה:
מָתַי יֶרֶד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם,
יַרְוֶה אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה קָשָׁה?
וְיֶלֶד אָז נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל עָל,
מַקְשִׁיב לָרַחַשׁ וּמוֹדֶה.
כֵּן, הוּא יוֹדֵעַ זֶה מִכְּבָר
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם
לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה
עַד שֶׁיֵּרֵד מָטָר עָלֵינוּ,
יִתֵּן תִּקְוָה בְּרוּכָה.
טִפַּת טַל, מַגָּע שֶׁל קֶסֶם.
אִם יִרְצֶה וַדַּאי יוּכַל
מִלָּה טוֹבָה, רֶגַע שֶׁל חֶסֶד
וְקוֹל שֶׁלּוֹחֵשׁ לוֹ: גְּדַל.
אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, הַיָּפָה, מְלֵאָה שִׁבְעַת מִינִים כִּמְנִיפָה, וּמִקַּדְמָא דְּנַן וּכְמוֹ יְהוּדִים טוֹבִים, כָּל פְּרִי מוֹשֵׁךְ לְכָל הַכִּוּוּנִים
אני צועד מדושן עונג. בראשי דברי תורה, בידי חלה ריחנית. ואז היא הגיעה, מתחננת שאתלווה אליה • אבל מי שבאמת גדעו את ההתעלות היו חבריי. הם הציעו סיגריה, אני ניהלתי דיאלוג עם הכלבה • גרשון מושקוביץ מסכם שבת
ישראל שפירא מוביל אותנו בסקירה היסטורית ועדכנית על וותיקת החסידויות בארץ ישראל
לחשמל לא משנה אם הוא טוב מוסרית, אם הוא יפה, אם הוא טעים, אם הוא מריח טוב. כך גם הרצון האנושי, משוחרר מנימוקים
שיר מרגש שחיבר חייל יהודי לפני כ-75 שנה, מתגלה כאקטואלי היום אף יותר מתמיד
לָשִׁיר בְּלִיטָאִית עֲמֻקָּה דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים
