עִבְרִי

כָּל אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה לֵךְ לְךָ קוֹרֵא, בְּלִי שֶׁאֵי מִי יִשְׁאַל 'מָה שְׁלוֹמְךָ?'
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כָּל אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה לֵךְ לְךָ קוֹרֵא
מִמּוֹלַדְתְּךָ, מֵעֲמָלְךָ, מֵחֲלוֹמְךָ
אֶל אִי הַוַּדָּאוּת, בְּלִי לְהָבִין מָה קוֹרֶה
בְּלִי שֶׁאֵי מִי יִשְׁאַל
'מָה שְׁלוֹמְךָ?'

לְכָל אָדָם יֵשׁ רֶגַע שֶׁבּוֹ הוּא אַבְרָהָם
עוֹמֵד אֵיתָן מִן הָעֵבֶר הָאֶחָד
וְקוֹל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מוּלוּ
יִתְיַצֵּב, יִרְעַם
עַד שֶׁהוּא יִתְרַכֵּךְ וְיִפְחַד

כָּל אֶחָד אֵי פַּעַם
נִזְרַק לַכִּבְשָׁן
בִּגְלַל כַּמָּה וְכַמָּה עֶקְרוֹנוֹת
אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא לֹא חָכָם, מְיֻשָּׁן
לֹא הֶחְלִיף לְדֵעוֹת אַחֲרוֹנוֹת

מִי לֹא חָשׁ שֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לָקַחַת
אֶת הַיָּקָר לוֹ מִכֹּל, אֶת מַהוּתוֹ
וְלִשְׁחֹט בְּקוֹר, בְּנַחַת
גַּם אִם עָקַד שָׁם
אֶת דְּמוּתוֹ

לִפְעָמִים גַּם לֹא בָּא עוֹד הַמַּלְאָךְ
וְהַנַּעַר שֶׁבּוֹ שָׁתַת דָּם
אוֹ שֶׁשָּׁמַע קַח בִּמְקוֹם אַל תִּשְׁלַח
וְלֹא יָדַע מָה קָדַם

כָּל בֶּן אֱנוֹשׁ וְהָרֶגַע הַקָּשֶׁה
שֶׁבּוֹ הוּא אוֹמֵר לְמִישֶׁהוּ הִפָּרֵד
אַךְ יוֹדֵעַ שֶׁבְּעֵת הֲפִכָּהּ
לֹא יַחֲשֶׁה
יִתְחַנֵּן כְּמוֹ עַל נַפְשׁוֹ שֶׁיְּהֵא שׂוֹרֵד

אֶת מִי לֹא נִסָּה הָאֱלֹקִים
גַּם אִם הֶאֱמִין בּוֹ בִּמְאֹדוֹ
חָשׁ כְּאִלּוּ הִשְׁלִיכוֹ לְמֶרְחָקִים
וּבְכָל זֹאת נִלְחַם עַל יִעוּדוֹ

כִּי מִי שֶׁיַּמְתִּין גַּם אִם אָב רָעַם, אוֹ בְּחֹם
הַיּוֹם הַלּוֹהֵט
אַף אִם כָּאוּב, לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל
אוּלַי יִזְכֶּה שֶׁבְּדִיּוּק, אֲבָל בְּדִיּוּק
תַּגִּיעַ הָעֵת
לַבְּשׂוֹרָה כִּי יִהְיֶה עָצוּם וְגָדוֹל

קישור מקוצר:
bohdanchreptak, by pixbay

2 מחשבות על “עִבְרִי”

    • "אמר לו הקב"ה: שב, אתה סימן לבניך" (ילקו"ש)
      את הניסיונות הגדולים עבר כמובן רק אברהם אבינו כמובא במסכת אבות. אבל אנחנו, בניו, עוברים כל מיני דברים שהם דומים, ולרגעים אנחנו מבקשים ללכת בדרכו בעמידה בהם. ואכן, האלוקים מנסה את כולם.

      הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

תנו קול לאנשים

גרשון מושקוביץ על חשיבות בג"צ קול העם משנת 1953 למגזר החרדי של ימינו

שירה חדשה ישנה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק

זֶהוּ סוֹף הָעוֹלָם?

והימים מבודדים אין דבר, נכפלים בין האתמול והמחר. ובטרם יתלש דף מן הלוח, עוד רומאי שב אל הרוח • דוד אליהו דרוק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן