סצנה וראינה: על קולנוע נשי חרדי, מאת: ציפי מנהיימר

אַתָּה סוֹלֵחַ? כן?!

בָּא עִתֵּךְ יְקָרָה • אִמְרִי נָא אָנֹכִי עֲרָבָה • הִגִּיעַ עֵת הָאַהֲבָה

הנושא הזה טאבו. לא מדברים עליו. רצוי גם לא לחשוב. אבל יום אחד הרב הבר סגר את הגמרא ודיבר איתנו על הכל • ולא היו שם הפחדות, מלאכים שחורים וחטאים, אלא מסר אחד: "תזכרו שאתם נורמליים"

שנים רבות חייתי בבדידות, לא חשבתי שיש עוד יצורים מוזרים כמוני. פנטזתי על המשגיח, החיוך של החברותא הדליק את התשוקה וכיבה את הלב • אט אט התחלתי לספר. חלק כיבדו, אחרים טרקו דלתות • היום, גאה, מאושר ומחוץ לארון, אני רוצה לומר כמה דברים אליך, אל עצמי, הילד המפוחד שהייתי

ושם בתוככי ביתם הקדוש, הישן והנושן. כמו כוחם איננו נדוש, ניצתים בן רגע, ככבשן • שיר אהבה לבני התורה

יואל דוד סטרשונסקי עזב את השטייטל החמים לטובת קריירה בוורשה הגדולה • שנות הזוהר הקצרות הסתיימו בחטף, לא לפני שזכה לחיבוק אחרון מהחברים בכור מחצבתו • ולסיפור שלו יש הרבה יותר אקטואליה מנוסטלגיה