פטרנקר הסתובב רדוף ברחובות ירושלים.
לא סתם הוריו הכניסו אותו לבית משוגעים של מטה. הוא לא אוהב את העיר הזאת. הוא רוצה לחזור הביתה למונסי.
קר לו והוא רעב וכשאמא מתקשרת הוא אומר לה שהכל בסדר.
מחר פורים ובפורים הוא דווקא שמח כי אנשים חושבים שהוא איש רגיל שהתחפש לפטרנקר והם לא מבינים שככה הוא באמיתי.
הוא הולך לישון בזכרון משה על ספסל ומחכה שאיזה גביר ייכנס. הוא חייב לאכול משהו. כבר כמה חודשים שהוא ישן שם כי לפעמים מדליקים שם תנור ספירלה וככה הוא מתחמם.
פטרנקר היה ילד נורמלי לחלוטין עד שפעם אחת הוא ראה מישהו מת ברחוב 59 ליד הבנק. מאז הוא לא אותו פטרנקר השמח והמצחיק שהוא תמיד היה.
אחרי שזה קרה, אבא שלו לקח אותו לרב שניסה לדובב אותו אבל משהו בפרצוף של המת לא עוזב אותו עד היום. פטרנקר טען לכל מי שרצה לשמוע שהוא ראה איזו דמות מעל האיש המת שניסתה לומר לו משהו אבל כולם צחקו ואמרו 'פרטנקר אתה צריך לישון טוב והכל יעבור'.
בלילה הוא נרדם וחלם חלום עם דמויות מפליימוביל שמדברים ביידיש בתוך הראש שלו. הוא קם אז בבהלה והלך לחדר המשחקים והעיף את כל ארגז המשחקים מהחלון.
אמא שלו כעסה מאוד ושלחה אותו להרים ולשים חזרה בחדר. פטרנקר לא היה מסוגל לגעת בחלקים. אחיו הקטן הגיע ועזר לו ולא אמר מילה, הוא פשוט הבין שפטרנקר לא יכול וזה הספיק לו.
מאז ועד היום פטרנקר לא נוגע בפליימוביל. טוב שהוא גדול עכשיו ואף אחד לא דוחף את זה לפרצוף שלו.
פטרנקר שוכב על הספסל בזכרון משה ומסתכל על התקרה. יש שם זבוב שמסתובב במעגלים. כבר אחרי חצות ומישהו נכנס לבית הכנסת.
פטרנקר מתיישב ורואה שאדם עם זקן לבן עומד ליד הספסלים ומוציא תהילים. האיש מנגן ניגון ופטרנקר נרגע לאט לאט הוא עוצם עיניים ורואה דמויות פליימוביל מחייכות.
האיש מסיים ומתקרב אליו ושואל אם הוא אכל משהו לאחרונה. פטרנקר מניע את ראשו מצד לצד והזקן החביב מרמז לו שיבוא אחריו.
הם הולכים למאפיית אביחיל ואוכלים יחד לחמניות וקראוסונים ושותים טרופית עם קש.
האיש שואל, תגיד, באיזה גיל מפסיקים להתחפש? ופטרנקר עונה לו בפשטות: כשהתחפושת והמציאות נפגשים.
2 מחשבות על “פטרנקר לא מתחפש”
האיש = סבא
כתיבה מדהימה, חדה וברורה. אהבתי מאוד !!!