פטרנקר לא מתחפש

פטרנקר היה ילד נורמלי עד שפעם אחת הוא ראה מישהו מת ברחוב 59 ליד הבנק • פטרנקר שוכב על הספסל בזכרון משה, כבר אחרי חצות ומישהו נכנס לבית הכנסת • סיפור לפורים

פטרנקר הסתובב רדוף ברחובות ירושלים.

לא סתם הוריו הכניסו אותו לבית משוגעים של מטה. הוא לא אוהב את העיר הזאת. הוא רוצה לחזור הביתה למונסי.

קר לו והוא רעב וכשאמא מתקשרת הוא אומר לה שהכל בסדר.

מחר פורים ובפורים הוא דווקא שמח כי אנשים חושבים שהוא איש רגיל שהתחפש לפטרנקר והם לא מבינים שככה הוא באמיתי.

הוא הולך לישון בזכרון משה על ספסל ומחכה שאיזה גביר ייכנס. הוא חייב לאכול משהו. כבר כמה חודשים שהוא ישן שם כי לפעמים מדליקים שם תנור ספירלה וככה הוא מתחמם.

פטרנקר היה ילד נורמלי לחלוטין עד שפעם אחת הוא ראה מישהו מת ברחוב 59 ליד הבנק. מאז הוא לא אותו פטרנקר השמח והמצחיק שהוא תמיד היה.

אחרי שזה קרה, אבא שלו לקח אותו לרב שניסה לדובב אותו אבל משהו בפרצוף של המת לא עוזב אותו עד היום. פטרנקר טען לכל מי שרצה לשמוע שהוא ראה איזו דמות מעל האיש המת שניסתה לומר לו משהו אבל כולם צחקו ואמרו 'פרטנקר אתה צריך לישון טוב והכל יעבור'.

בלילה הוא נרדם וחלם חלום עם דמויות מפליימוביל שמדברים ביידיש בתוך הראש שלו. הוא קם אז בבהלה והלך לחדר המשחקים והעיף את כל ארגז המשחקים מהחלון.

אמא שלו כעסה מאוד ושלחה אותו להרים ולשים חזרה בחדר. פטרנקר לא היה מסוגל לגעת בחלקים. אחיו הקטן הגיע ועזר לו ולא אמר מילה, הוא פשוט הבין שפטרנקר לא יכול וזה הספיק לו.

מאז ועד היום פטרנקר לא נוגע בפליימוביל. טוב שהוא גדול עכשיו ואף אחד לא דוחף את זה לפרצוף שלו.

פטרנקר שוכב על הספסל בזכרון משה ומסתכל על התקרה. יש שם זבוב שמסתובב במעגלים. כבר אחרי חצות ומישהו נכנס לבית הכנסת.

פטרנקר מתיישב ורואה שאדם עם זקן לבן עומד ליד הספסלים ומוציא תהילים. האיש מנגן ניגון ופטרנקר נרגע לאט לאט הוא עוצם עיניים ורואה דמויות פליימוביל מחייכות.

האיש מסיים ומתקרב אליו ושואל אם הוא אכל משהו לאחרונה. פטרנקר מניע את ראשו מצד לצד והזקן החביב מרמז לו שיבוא אחריו.

הם הולכים למאפיית אביחיל ואוכלים יחד לחמניות וקראוסונים ושותים טרופית עם קש.

האיש שואל, תגיד, באיזה גיל מפסיקים להתחפש? ופטרנקר עונה לו בפשטות: כשהתחפושת והמציאות נפגשים.

קישור מקוצר:
Photo by Chase Clark on Unsplash

2 מחשבות על “פטרנקר לא מתחפש”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 11

יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

רבני המזרחי, במחילה, לא הבנתם את הרמב"ם

רבני הציונות דתית לקחו את דברי הרמב"ם בהלכות חנוכה כדי להוכיח ששלטון חילוני בישראל הוא רצוי • ישראל שפירא מוכיח באותות ובמופתים: אתם לא בכיוון

מי שצינזר את ספרי להמן והחרים את הרב וולבה – יינגף בפני הקורונה

שתי ערים חרדיות, אחת יצאה מהקורונה באופן מיטיבי, השנייה קורסת תחת חוליה – איך זה קורה? • תומר פרי שואב את התשובות מתוך זכרונות ילדות • חֲרֵדִיּוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחֲרֵדִיּוּת – מסמך מעורר מחשבה

אתה ואני

יחסים מורכבים בין אדם לחברו, אדם לאלוהיו ובין אדם לעצמו. ואם אפשר להכניס לזה סולו בוזוקי אז למה לא?

יצירה תורנית חופשית

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?

כן לא שחור לבן – פרק ראשון

פרק ראשון בסיפורו של אומץ
הוא לא מבוסס על שום דבר והוא נוגע בנקודות הכי עמוקות של כולנו

האיש שלא היה שם

חבל התלייה נשזר, זה הוא ולא זר – שהצדק צורח, והזמן לאיטו בורח

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו