כך 'קבר' בן גוריון יוזמה חרדית: חג י"ז כסליו

כ"ט בנובמבר או 17 בכסלו? מאחורי הקלעים של חגיגות הכרת האו"ם במדינה היהודית

היום י"ז כסלו, לפני 72 שנה עצר העולם היהודי את נשימתו בשעה שעצרת האומות המאוחדות העמידה להצבעה את השאלה האם לתמוך במדינה יהודית בארץ ישראל, או לאו.

לקבלת ההצעה והכרה במדינה יהודית היה צורך ברוב של שני שליש, ואכן ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, מול 13 שהתנגדו, 10 שנמנעו ומדינה אחת נעדרה, העולם היהודי שמח וצהל.

התאריך המיוחד נקרא עד היום "כ"ט בנובמבר" (29 בנובמבר), במין הגדרת "כלאיים" המשלבת תאריך נוצרי ויהודי. ל"עולם המחקר" אין הסבר מדויק הכיצד התקבע לו התאריך המכונן בשילוב לוחות השנה – העברי והלועזי. הסברה היחידה שמעלים החוקרים היא, שהרצון המקורי היה לעשות חיבור בין הציבור הדתי-חרדי (שדוגל בתאריך עברי) לבין הציבור החילוני (שדוגל בתאריך לועזי).

בימינו התאריך המיוחד אינו מונצח כלל. מדהים לדעת שאחד מגדולי ישראל החרדים הגאון יונה שטנצל רצה לחגוג את התאריך המיוחד, ואף התכתב בענין עם ראש הממשלה דוד בן גוריון!

בתאריך כ"ב בחשון בשנת 1948 פנה הרב שטנצל אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, בדרישה שיום זה יחגג בתאריך העברי ולא בתאריך הלועזי שנקבע על ידי הנוצרים.

"לכבוד מר בן גוריון ראש ממשלת ישראל, הנה מתקרב התאריך ההיסטורי של 29 בנובמבר, חושבני שהממשלה תחוג את יום זה בתאריך היסטורי לעם ישראל הנני לעורר את תשומת ליבו לחוג את התאריך הנ"ל לא לפי כ"ט בנובמבר בספירה הנוצרית, אלא בתאריך העברי שחל ב-י"ז כסלו" בברכה הרב יונה שטנצל.

מיהו היה רבי יונה שטנצל?

ובכן, גאון עצום שכיהן כרבה של תל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית לזכר נספי השואה, המיזם שהתחיל כאשר הוא פירסם בכל מחנות העקורים את המודעה הבאה:

קדיש על אביך לא אמרת
מצבה על קבר אימך לא הצבת
את יום השנה לפטירתם לא תדע
על קבר אביך אינך יכול להשתטח
על קבר אימך לא תוזיל דמעות
בחורבן בית ישראל נספו אחיך ואחיותך
שבעה אחריהם לא ישבת
קריעה אחריהם לא קרעת
מיליונים אחינו בית ישראל נחנקו ונשרפו לאפר
איזה זיכרון נצח תוכל לעשות להם במה תוכל לכבד את זכרם
במה תוכל לכבד את זכרם?
היכנס נא לבית הכנסת להשתתף עם הציבור בלימוד "המשנה היומית" לזכר קדושי השואה.

גדולי ישראל בכינוס 'מפעל המשנה', בנשיאות הרב שטנצל

מפעל המשנה היומית נתמך בידי מנהיג היהדות החרדית החזון איש, שהרב שטנצל היה מתלמידיו הקרובים והתייעץ איתו על כל צעד ושעל. בנשיאות המפעל עמדו אדמו"ר מגור האמרי אמת, מנהיג יהדות ארה"ב רבי משה פיינשטיין, וראש ישיבת עץ חיים רבי איסר זלמן מלצר, ואף רבני העדה החרדית כרבי פנחס אפשטיין תמכו במפעלו.

נחזור להצעתו של רבי יונה לחגוג את כ"ט בנובמבר, ולשנותו לתאריך עברי י"ז בכסלו (וזוהי הסיבה שהעלנו את הכתבה היום) מה ענה בן גוריון דרך מזכירו?

"לכבוד הרב יונה שטנצל, רב נכבד! נתבקשתי ע"י ראש הממשלה לאשר קבלת מכתבו ולהודיעו, ש-29 בנובמבר לא נקבע כחג, אלא רק בתאריך היסטורי בלבד הראוי לציון.

מה גרם לרב שטנצל לחפוץ לחגוג בדווקא את יום האישור של האו"ם להעניק ליהודים מדינה?

ובכן, במסורת היהודית חשובה מאוד הסכמת אומות העולם לשיבת ציון השלישית, כיון שיש מהפוסקים שהחשיבו את השבועות שהשביע הקב"ה את עם ישראל לאחר חורבן בית המקדש – "שלא יעלו ישראל בחומה, שלא ימרדו באומות העולם" להלכה.

לא ניכנס לפולמוס הידוע בעניין "שלושת השבועות" והאם הם הלכה או אגדה, נציין רק את דעת קודשו של הגר"א כי המדובר הוא רק על בנין בית המקדש, ותלמידו המובהק רבי ישראל משקלוב כתב שהם התבטלו לגמרי, אך יתכן שלמרות כך, את בן גוריון שלא היה מחויב (מבחינתו) להלכה היהודית, לא ענין כלל יום ההצהרה של האו"ם (לימים הוא אמר "לא חשוב מה יאמרו הגוים, חשוב מה יעשו היהודים") הרב שטנצל ייחס לכך חשיבות, ולכן אף דחף בכל כוחו שתאריך כ"ט בנובמבר יחגג, וכמובן בתאריך העברי.

הצורך באישור אומות העולם

אלו עוד גדולי ישראל שמחו על אישורם של אומות העולם לשיבת ציון השלישית?

נחזור כמה שנים אחורה לשנת 1917, הלורד ארתור ג'יימס בלפור בתאריך י"ז בחשוון 1917 הדהים את העולם כשבישר להם על אישור האמיפריה הבריטית ליהודים להקים "בית לאומי" בארץ ישראל.

על גישתו של הרי"ח זוננפלד להצהרה חלוקות הדעות, אולם שלש שנים אח"כ – לאחר ועידת סן רמו על אדמת איטליה שמדינות בריטניה, צרפת, איטליה, יוון, יפן ובלגיה נתנו גושפנקה להצהרת בלפור – הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק זי"ע מחבר הספר העמוק "משך חכמה" על התורה יצא מגדרו וכתב מכתב נלהב על מצות ישוב ארץ ישראל, וכך דבריו:

"כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן-רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל, ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה …אולי כמו חורבן הבית השני שהיה שלא עפ"י הנבואה כן יהיה הנחת אבן פינה שלא עפ"י נביאים, וכנטילתו – כך נתינתו"

נמצאנו למדים כמה חשיבות גדולי ישראל על אישור אומות העולם לשיבת ציון השלישית, ויתכן שמשום כן חפץ רבי יונה שטנצל לחגוג את כ"ט בנובמבר כיום שמחה וצהלה.


ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL

הרב יונה שטנצל, מימינו של החזון אי"ש

מחשבה 1 על “כך 'קבר' בן גוריון יוזמה חרדית: חג י"ז כסליו”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 10

יש אנשים שחיים למען המזל, בשביל התהילה, בשביל הכוח. בשביל המשחק. ויש שחושבים שהדברים הפיזיים מגדירים את מה שבתוכם • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

בזמן הווה

אמנית חרדית ניצלה את תקופת הקורונה כדי לחזור לתחביבה הישן, ציורים אימפרסיוניסטים עזי צבע. בתערוכה ייחודית שהתקיימה בימים אלה הוצגו יצירותיה המספרים מסע ייחודי בין מגזרי ובין יבשתי.

כן לא שחור לבן – פרק 4

בגבו אלי, עמד לו בחור חרדי • הוא צייר אדם הולך על חוטים • הוא צייר אותי • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

קֶרַח

רָאִיתִי פַּעַם קֶרַח שֶנִסְדַּק וּמַעֲלֶה קוֹלוֹת

No data was found

אולי יעניין אותך גם

געגוע

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו