יצירה תורנית חופשית

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?

מי מאיתנו, אלו שבעשור השלישי בחייהם לפחות, לא נתקל במכות בחיידר או בעוד מעשים לא ראויים. והנה אימצנו נורמות משופרות יותר ומלמדים כבר מאמינים שהכאת תלמידים חלשים מהם היא לא הדרך הראויה. וזאת לאחר שהציבור הפנים השפעות מערביות בתחום. ובכך נמנע סבל מיותר מילדים רבים.

וכמו שכאן אימצנו רעיונות "מערביים" חדשים ובכך שיפרנו את החינוך התורני, מי יודע כמה רעיונות הולכים אצלנו לטמיון רק כי אין לנו עיתונות וחשיבה עצמאית בחברה החרדית.

מתייונים או מתנוונים

הכיצד שעלינו נאמר שאנו עם הספר – ומי כמו החברה החרדית אשר שקועה בלימוד התורה במסירות נפש רבה מתוך ספרים רבים, יום יום, ועדיין לא הצלחנו להגיע לפרסום עולמי בתחום היצירה הכתובה.

ונשאלת השאלה האם אנו מחויבים לבחור בין התייונות להתנוונות?

בנוסף, אנו החרדים החשופים לעולם המודרני ורגילים להיחשף לעיתונות ולסיפרות שהיא מחוץ למגזר שלנו כשיש כאלו שבתחומי חופש המחשבה החופשית נחשפים בעיקר להגות ורעיונות שכותבים חוץ מגזריים כתבו.

וכי מדוע יגרע חלקנו ואנו לא נוכל לקדם קול תרבותי שלנו שיאיר כאבוקה למרחקים. אור לנו ואור לגוים.

מדוע אנו הרוצים לצרוך רעיונות חופשיים צריכים להתקשות למצוא זאת אצלנו וזקוקים לרעות בשדות זרים?

מסכה חילונית לזהות חרדית

אדם הרועה יותר מידי בשדות זרים יכול חלילה לאמץ לעצמו זהות דואלית של מסכה חילונית לזהות חרדית. אדם כזה יכול לשאוף להיות חלק מתרבות חיצונית לו כשמבחינת מצוות הוא עדיין נשאר דתי. אולם הוא אינו מכבד את הנורמות הנהוגות אצלו בקהילה החרדית בגלל חוסר הכבוד להגות של המגזר מחוץ למגזר שלנו.

מרחב כתיבה חופשי ותורני

לפיכך חשוב לקדם חשיבה חרדית כוללנית חופשית לכל תחומי החיים. העניין ישפיע לקידום חידושים, למניעת ניוון ושחיתות לשמירה על צעירי הצאן שלא יתקלקלו ולקידום חברה מוערכת יותר ולקידוש שם שמיים.

דבר זה ניתן לקדם על ידי מרחב כתיבה חופשי שיאפשר יצירה מתוך העולם התורני שלנו.

כמו כן, האדם נברא על ידי הקב"ה חופשי במחשבתו. ובחברה שבה מדכאים מסיבות שונות חשיבה עצמאית פומבית, ניתן לחוש דיכאון שהרי האדם חש לו בודד בעולמו כשאינו יכול לתת דרור למחשבותיו ואז יש מעטים הנטושים את צור מחצבתם ויש שמתרגלים לחנוק את עצמם והופכים פסיביים. ועל כן שומה עלינו לקדם יצירה תרבותית.

הקב"ה איפשר את היצירה האנושית כדרך להועיל לאדם ולעולם ויהי רצון שנקדם את היצירה החרדית הכתובה ונחדש ימינו כקדם.

4 מחשבות על “יצירה תורנית חופשית”

  1. רוב היצירה היהודית הפרוזאית שכתה לפרס נובל היא אמנם לא מה"חרדים" אך נטועה עמוק במסורת דתית. גם עגנון וגם בשביס-זינגר הם אנשים שהעלו סוגיות רוחניות מן הדרגה העליונה הפואמט פרוזאי ספרותי,
    וזאת עוד לפני שהגענו לזוכי פרס נוסל אדוקים בתחומי המדע והפיזיקה.
    חרדים פרופר אחוזים מדי מציפורני שליטיהם הפוליטיים. גם נסיונות יצירתיים מוחנקים, וחייבים לצאת מהמחנה כדי להגיע לחשיפה כלשהי.

    הגב
  2. רון ינאי, נשמע ששנינו מסכימים לגבי היצירה בתוך המחנה שהיא לא אור לגויים. ונשאלת השאלה מדוע. אני מניח שזה בגלל שאין חופש ביטוי. בהצלחה.

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

"גם החרדים הם תינוקות שנשבו"

אהרן, גיבור הסרט 'סולדאט', סוחב על דמותו בעיה של רבים מהיוצאים בשאלה: "בגידה" במגזר מערערת גם את היכולת לקבל את גבולות העולם החילוני • ביקורת סרטים

בֶּאֱמֶת

איה דודי ואיה מעודדי, שיר נעילה ממנחם פינס

סיפורו של חיים

בין בר מצווה, יום כיפור וקניית ד' מינים לסוכות, סיפורו של חיים מהדהד

ה'בוס' החרדי שלי מתעלל בי מינית ואין לי למי לספר • מונולוג מצמרר

היא מתגוררת בעיר חרדית מוכרת, נשואה לאברך ואם לילדי חיידר מתוקים. ה'בוס' במקום העבודה שלה איש חסד מוכר, אבל אחרי שהזהירה את אתי קצבורג לטשטש את פרטיה – היא חושפת מה קורה מאחורי הדלת הסגורה • קשה לקריאה

חתול שחור

יש חתול ויש חתול שחור, ואולי בכלל עדיף כלב. מצויר.

בין הסטנדר לארון: "שנתיים לא נגעתי בעצמי בישיבה, מזה שנתיים אני גר עם אהבת חיי"

שנים רבות חייתי בבדידות, לא חשבתי שיש עוד יצורים מוזרים כמוני. פנטזתי על המשגיח, החיוך של החברותא הדליק את התשוקה וכיבה את הלב • אט אט התחלתי לספר. חלק כיבדו, אחרים טרקו דלתות • היום, גאה, מאושר ומחוץ לארון, אני רוצה לומר כמה דברים אליך, אל עצמי, הילד המפוחד שהייתי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן