זו לא אשתך, זה אלוקים: הרהורים מאחורי הדלת

הוא התפלל ערבית בדמעות שליש, אך הדלת שוב נותרה טרוקה. "אשה", כך הסביר המדריך, "היא יצור אחר"

ובפנים

הוא עושה את כל מה שהמדריך אמר.

הוא מפתיע אותה, קנה לה שלוק, אפילו פיסטוקים להמשך הדרך.

הוא מצפה לכל בדל חיוך ממנה, כי זה אמור לגלות לו שהוא בדרך הנכונה.

"אישה", כך הסביר לו המדריך, "היא יצור אחר".

"לפעמים היא גם ממש כועסת, ותדע לך, שזה כי יש עליך קטרוג משמיים".

הוא התפלל ערבית ארוכה, בדמעות שליש.

התחנן שהיום, תהיה לו הארת פנים.

שהיום אלוהים לא יכעס עליו. והוא לא יצטרך לעמוד מאחורי דלת סגורה, ללכת ללמוד תורה בבית הכנסת עד אור הבוקר, כי לא יכול לעמוד בזה שהשכנים יבינו שהוא פשוט ננעל, שוב. בחוץ.

הוא מקווה שהתפילה עזרה לו.

מגיע לבית בחשש, מנסה לנחש את הדגל היום.

הדגל שחור. נופל לו הלב, הוא כבר שומע אותה מדברת בטלפון בלהט, ובצדדי הראש מתחיל לו דופק שהוא לא ידע שקיים.

אבל באמת התפללתי! מה קרה עכשיו? איפה הבעיה?

מרים טלפון מהיר למדריך, שמסביר לו שוב, שיוותר, יחייך, יסלח, כי זה מה שגבר צריך לעשות.

וכן, הם הביאו ילדים, ועוד כמה.

אבל הוא לא ידע שיש לו בעיה עם אשתו. המדריך הסביר לו שזה אלוקים.

Photo by Paweł Czerwiński on Unsplash

3 מחשבות על “זו לא אשתך, זה אלוקים: הרהורים מאחורי הדלת”

  1. אלוקים התגלה לאדם, שאלו מה תרצה? ענה לו "כביש מהיר מביתי עד הרי האלפים בשוויץ ומפלי הניאגרה". ענה לו אלוקים "קשה מאד, צר לי, בקש משהו אחר".

    ביקש האיש "שתמיד אדע מה אשתי רוצה, כרגע אני מתבלבל, פעם שחור ופעם לבן, פעם נשיקה ופעם חיבוק.."

    ענה לו אלוקים "כמה נתיבים תרצה?"

    הגב
  2. על מי באת ללגלג?
    על המדריך?
    על בעל אומלל?
    על אשה מרושעת?
    או אולי על עצמך?

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

יש פרידה ויש שכול

ורעו משמיים הביט אליו תוכחות, לרגע אוחדו נשמות פרודות. 'אני פה' לחש הוא זעקות, נשמתי חיה אצל יוצר עולמות

לְמַעְלָה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה

"נָשָׂאֵי הַסְּפָּאם הִבְרִיאוּ וְשָׁבוּ למְחִילָה, אוֹמְרִים זֶה בְּגִימַטְרִיָּה זְמַן הַגְּאֻלָּה"

עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, בְּלִי מַסֵּכוֹת בְּלִי כְּפָפוֹת עַל הַיָּדַיִם. אַף אֶחָד לֹא יְבַצַּע לָהֶם אִכּוּן, לַמְרוֹת שֶׁדֶּפֶנְטְלִי הֵם בִּקְבוּצַת סִכּוּן • נחמו נחמו עמי – אסתי שושן

רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן

אֵיךְ הַכֹּל עוֹד מִתְעַצֵּם, עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכֹלֶת, וּמִשָּׁם צוֹמֵחַ מֵאֵלָיו • אפרת ורניק

זיכרון

אשר נקדשנו באהבה ונצטווינו להדליק נר לנשמה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

גלים

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו