היהדות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואני

במציאות חיינו ככל שאתה קושר את ישראליותך יותר ליהדותך, אתה מתנגד יותר לפשרות עם הפלסטינים • מודה, חש את עצמי אנטי-דתי • גרשון בסקין בטור יהודי כאוב
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

ברצוני לשתף אתכם, קוראיי, ביחס שלי המאוד אמביוולנטי כלפי דת בכלל וכלפי היהדות בפרט. היחס שלי ליהדות וליהודים דתיים מושפע ישירות מהתייחסותם של יהודים דתיים (באופן כללי) לסכסוך הישראלי-פלסטיני, לערבים, לארץ ישראל, לדמוקרטיה, לזכויות האדם ובהן חופש דת וחופש מדת, ומיחסם כלפיי כיהודי לא-מאמין.

אני מודה שבחלוף הזמן, עם ההתרחקות מאפשרות של הסכם שלום בינינו לבין הפלסטינים, עם התרחבות של ההתנחלויות והעמקת השליטה הישראלית בגדה המערבית,  הולכת ונחלשת בתוכי התחושה שאנחנו כולנו בני אותו עם.

דבר זה מעציב אותי מאוד. כיהודי הרי עליתי ארצה מארה״ב בגיל 22 מתוך תפיסה ציונית חזקה ואמונה בשייכותי לארץ ישראל ובסולידריות שלי עם העם היהודי. מאז היותי בגיל צעיר מאוד שמעתי סיפורים על אודות סבא רבא שלי, הרב יהודה רוזנבלט, אשר היגר לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה הקודמת כדי למות בארץ הקודש. הוא לא היה ציוני – נהפוך הוא. הוא היה רב חסידי שעזב הכול – משפחה ובית – כדי לחיות את סוף ימיו בארץ ישראל. הוא קבור בנחלת יצחק בתל אביב.

אני חי בישראל 42 שנה, ומאז בואי לכאן אני פועל למען השלום בינינו לבין שכנינו הפלסטינים. ב-1981 יצרתי עבורי תפקיד במשרד החינוך בתמיכת השר זבולון המר ז"ל מהמפד״ל ובהסכמה מלאה של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל. תפקידי הוגדר כ"מתאם פעולות חינוכיות בין מערכת החינוך במגזר היהודי למערכת החינוך במגזר הערבי בישראל".

ההישג הראשון שלי בתפקיד היה פרסום בחוזר מנכ״ל  משרד החינוך, שבו הציג אותי המנכ״ל, מר אליעזר שמואלי (ז"ל), בפני כל מערכת החינוך בישראל וצירף אליו קריאה שכתבתי לעידוד בתי הספר התיכוניים להשתתף במפגשי תלמידים משני המגזרים. מייד עם פרסום קריאתי זו, הוציא מנהל מחלקת החינוך הממלכתית דתית, הרב יעקב הדני, פרסום רבתי הפוטר בתי ספר של הממ״ד מהשתתפות ב"מפגשים עם גויים". בעקבות פנייתי בעניין למנכ״ל משרד החינוך הוא זימן פגישה ביני לבין הרב, ובה טען הרב הדני באוזניי כי מפגשים של תלמידי תיכון יהודים עם תלמידי תיכון ערבים יסכן את זהותם היהודית ויוביל לנישואי תערובת.

נדהמתי מחוסר האמון של ראש מערכת החינוך הממלכתית דתית בתלמידיו ובחינוך שהם מקבלים תחת פיקוחו. גם בדקתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מה היקף ״הסכנה״ של נישואי תערובת בין יהודים לערבים בישראל. באותה שנה (1981) נישואים בין יהודים לערבים היוו כ-0.04 אחוזים (ארבע מאיות האחוז!) מסך כל הזוגות הנישאים בישראל.

שימו סימן שאלה

שנים רבות אחר כך, במסגרת המכון הישראלי-הפלסטיני שניהלתי בשיתוף עם עמית פלסטיני, ארגנתי לראשי ישיבות תיכוניות השתלמות על חינוך לשלום. בדיון הפותח הצגתי את השאלה "מהו חינוך לשלום?" והשבתי שלדידי חינוך לשלום מתחיל בחשיבה ביקורתית ובשימת סימן שאלה בסופו של משפט, לא סימן קריאה.

התכוונתי להמשיך בהסבר, אך פרצה מהומה בחדר, ובה כמה רבנים התקוממו ואמרו בקול רם מאוד: בחינוך שלנו אנחנו מחנכים לשים סימן קריאה, אצלנו אין לפקפק בענייני אמונה והלכה. אפשר אולי להבין את נקודת מבטם, אך אני בא מעולם אחר. אני זר בעולם שלהם, והם זרים בעולם שלי. נראה שהמחבר בינינו שייך רק לעבר שלנו ולא להווה.

כ-40 שנה אני משתתף בהפגנות למען השלום ונגד הכיבוש. אחד הדברים המאוד בולטים וצורמים את עיני הוא היעדר כמעט מוחלט של חובשי כיפות בהפגנות אלו. זה דבר שעדיין מדהים אותי, אף שאולי אין סיבה להתפלא עליו. לעומת זאת, בהפגנות של תומכי הכיבוש וההתנחלויות אין כמעט ראשים בלי כיפות. מה קורה כאן?

זה שנים שאני, וכל מי שאינו מוכן לעצום את עיניו, עֵד להתנהגות מאוד אלימה כלפי פלסטינים בגדה מידי מתנחלים ואף חיילים. האלימים ביותר במעשים אלו הם מתנחלים דתיים. הם ניכרים בלבושם, בציציות המתנפנפות ברוח ובכיפות, ובשנאה היוקדת שבעיניהם כלפי פלסטינים ועוד יותר כלפי יהודים הבאים להזדהות עם המותקפים או להגן עליהם.

יהדות של ואהבת לרעך כמוך

התנהגויות אלו דוחפות אותי הלאה מהיהדות ומרחיקות אותי ממנה יותר ויותר. ביהדות שהכרתי בחיי כל בני האדם נבראו בצלם –  זוהי יהדות של ״ואהבת לרעך כמוך״, ״כי גר היית בארץ מצרים״ וכד׳. המתנחלים והחיילים האלימים מכנים אותי בשטנה בוגד. ואילו אני חש הרבה יותר נאמן ליהדות כאשר אני מגן על זכויות אדם ועל חיים של אחרים. אני סולד מאלו אשר בשם היהדות כורתים עצי זית של פלסטינים עובדי אדמתם או מגרשים רועי צאן ועדריהם מאדמות מרעה. זאת יהדות? 

בתחילת תהליך אוסלו הוציא הרב עובדיה יוסף (ז"ל) פסק הלכה, ובו קבע שקדושת העם וקדושת החיים קודמים לקדושת הארץ ושאם פינוי שטחים ישמור על חיי אדם (יהודיים כמובן) זהו פיקוח נפש. פסק ההלכה הזה אִפשר לחברי הכנסת של ש״ס להצביע בעד הסכמי אוסלו. רבים בקרב היהודים הדתיים רואים בהבטחת האל לתת לעם ישראל את ארץ ישראל כתב בעלות נדל״ני עליה. אולי בבית משפט של מעלה יש לה ערך, אבל במציאות של החיים עצמם אין זו ראיה בעלת תוקף משפטי וספק רב אם יש לה תוקף מוסרי.

עוד בילדותי למדתי את הפשט, המסביר מדוע אלוהים לא הראה לנו את מקום קבורתו של משה רבנו: כדי שלא נהפוך אותו למקום קדוש ולמקום תפילה, שמא ייתפס כסמל של פגאניות. מסיבה דומה אני מרגיש זר בכותל המערבי. נשיקות ונגיעות באבני הכותל ותפילות שם נראות לי כלא שייכות ליהדות שאני מכיר. כמו כל יהודי אני מצר על חורבן בתי המקדש ובעיקר על הגלות והסבל שגרם חורבנם לעם היהודי. אולם כיום אני שמח שכבר אין לנו בית מקדש בירושלים, ובעיניי החלפת מנהג הקרבת הקורבנות בתפילות שקרתה בעקבות החורבן היא צעד של קידמה חשוב ורצוי מאוד בהתפתחות הדת שלנו. לא הייתי מסוגל לראות את עצמי שייך לדת המעלה קורבנות של בהמות בבית מקדש.

שחרור גלעד שליט

אחת מהפתעות חיי הייתה החיבוק הגדול שקיבלתי מהעולם החרדי אחרי שנודע לרבים על חלקי בשחרורו של גלעד שליט באמצעות הקשר הישיר שפיתחתי מול ראשי חמאס. עיתונים חרדיים ערכו איתי ראיונות עומק שהופיעו במוספי סוף השבוע, ובעקבותיהם הביעו קוראים רבים רגשי הערכה כלפיי ואהדה לפעילותי. עד היום הזה, תשע שנים אחרי כן, עדיין ניגשים אליי אנשים, לרוב חרדים שזוכרים אותי, למשל לפני כשנה כאשר שימשתי חבר בוועדת קלפי בשכונת גאולה בירושלים במערכת הבחירות מועד ב׳.

לעומת זאת, הרב משה גפני, לפני שנים מספר בוועידת עיתון הארץ, אמר שהוא מוכן לשבת עם ראשי חמאס, עם אויבינו הגדולים ביותר, אבל אינו מוכן לשבת עם יהודי רפורמי.

אני אינני יהודי רפורמי, אך עזרתי להקים בירושלים בית כנסת השייך לתנועה ליהדות מתקדמת, ״קהילת כל הנשמה״, ואף שימשתי יו״ר בית הכנסת בשלוש השנים הראשונות להקמתו. עשיתי זאת מכיוון שאני מאמין שחשוב שבמדינת ישראל יהיו מקומות כאלה – שוויוניים, רוחניים ויצירתיים – שבהם כל יהודי, גם לא אורתודוקסים, יוכל להתפלל ולהרגיש בנוח. איך אני אמור להרגיש כלפי נציג של היהדות החרדית הרשמית בישראל כאשר הוא אומר משפט כזה? מילותיו מצלצלות באוזניי עד היום הזה.  

לסיכום, נוכחתי כי עם השנים התחזק המִתאם ההפוך בין מידת הדתיות של יהודים בישראל לבין השלום בין ישראל לפלסטינים.

אני רואה שבמציאות חיינו היום, ככל שאתה קושר את ישראליותך יותר ליהדותך, אתה מתנגד יותר לפשרות עם הפלסטינים,

אף שעליי להודות כי הבחנה זו אינה גורפת לחלוטין ואינה נכונה לכולם. לפני שני עשורים היה הציבור החרדי הרבה פחות ימני, ואילו היום עמדותיו בסוגיה הפלסטינית דומות יותר מאי-פעם לאלה שבציבור הציוני-דתי-מתנחלי.

אני חייב להודות גם שהיום היחס שלי ליהודים דתיים וליהדותם קשור קשר הדוק לעמדותיהם הפוליטיות, היות שלפי נקודת מבטי העמדות האלה מייצגות סט שלם של ערכים, ואלה לצערי מוכיחים עד כמה אנחנו רחוקים זה מזה. ה"גילוי" הזה  מחייב אותנו להיות כנים זה עם זה ומחייב אותנו לחפש הבנה הדדית – שפירושה אינה שאני צריך "להתחשב ברגשות הדת" ולהתפשר על הערכים שלי, כי זה לא יקרה.

שוב, אני מודה, אני חש את עצמי אנטי-דתי. עם זאת, אני מוכן להילחם על הזכות של כולם לחיות בכבוד ובשוויון זכויות מלא, ולהיות חלק רצוי במדינה הזאת. החיים שלנו בצוותא במדינת ישראל מחייבים אותנו להכיר זה את זה, לכבד זה את זה, ולחיות ולתת לחיות בלי כפייה ובלי אלימות.


המחבר הוא יזם חברתי ופוליטי, אשר הקדיש את חייו למדינת ישראל ולשלום בין ישראל לבין שכניהספרו האחרון  In Pursuit of Peace in Israel and Palestine יצא לאור באוניברסיטת  Vanderbilt שבארה״ב, ועתיד לצאת לאור בערבית בירדן ובלבנון.

קישור מקוצר:
Image by Tamar_Tal from Pixabay

4 מחשבות על “היהדות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואני”

  1. רגע זה אתר חרדי? לא הבנתי
    אתם נותנים במה ליהודי שהפסוק בתהלים: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"… לא מסתדר לו עם "היהדות" שלו?
    אתם מפרסמים דברי בלע של יהודי שרואה בעין עקומה את עבודת הקרבנות בבית המקדש כי בעיניו צער בעלי חיים יותר חשוב? (ולא משנה שמקור המושג הוא כן לכן בתורה…)
    אני שמח מאוד שהפסקתי לפרסם באתר שלכם… אם עד היום חשבתי שזה סתם אתר שלא מוצא חומרים איכותיים לפרסום, היום אני רואה שזה עוד אתר של פוסט חרדים ממורמרים שאיבדו שיקול דעת בסיסי

    וחבל

    הגב
  2. כמה חבל ששוב יש במה לספין דוקטור פה. לא אתיימר להבין או לתת תשובה למר בסקין, אבל נראה שהוא צריך לעשות שיעורי בית על חרדים ועל כמה ה"זהות" הישראלית שלהם חזקה ועד כמה היא קשורה לישראליות שספק אם קיימת אצלם.
    כתיבה וחתימה טובה.

    הגב
  3. פלא פלאים.
    היחס של האיש הזה ליהדות מושפע מהיחס ה"מכוער" של היהודים הדתיים לרוצחים הערבים –
    ובכל זאת הוא עדיין מוזמן לפרסם את הגיגיו המטורללים ב"פרויקט לקידום יוצרים וכותבים במגזר החרדי"…
    הזוי..

    הגב
  4. הקשר של עם ישראל לארץ ישראל הינו באמצעות תורת ישראל וקיום מצוותיה אותם חוקים שנכתבו בתורה על ידי ריבון העולמים וניתנו לעם ישראל במעמד של 600 אלף איש בהר סיני ונשנו שוב בערבות מואב ערב כניסתם לארץ.
    מי שאינו מאמין באלוקים ובתורתו אין לו מה לחפש כאן. מה השייכות שלך לארץ הזאת? למה לך להיות פה? מה רע לאדם כמוך להיות באירופה או באמריקה?
    ובכלל התפיסה הפלשתינית לבעלות הארץ נובעת גם ממניעים איסלמיים דתיים פלשתיני חילוני לא יחפש להישאר בארץ הזו במקום שממילא אינו יכול לתת לילדיו כלים להצלחתם האישית בחיים.
    אין לחרדים בעיה לשבת עם חמאס כי עד מאורעות תרפ״ט היינו החרדים והערבים מיודדים למדיי אבל כן יש בעיה לשבת עם אדם צבוע שמוכן למכור את עמו וארצו תמורת נזיד עדשים דמיוני כזה או אחר…
    ולשיטתך איש השלום מדוע חמאס הם אוייבים שלנו? האם לא ניתן להשלים איתם? הם סה״כ דורשים מדינה פלשתינית מדוע אתה צריך דווקא שלטון ישראלי שממילא מתכחש לדתו? מה הבעיה בשלטון פלשתיני?

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

80 שנה אחרי: מותו הטראגי של החזן ההולל, הוא הסיפור של כולנו

יואל דוד סטרשונסקי עזב את השטייטל החמים לטובת קריירה בוורשה הגדולה • שנות הזוהר הקצרות הסתיימו בחטף, לא לפני שזכה לחיבוק אחרון מהחברים בכור מחצבתו • ולסיפור שלו יש הרבה יותר אקטואליה מנוסטלגיה

זעיר אנפין

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.

הרב שבחר באמנות לא שגרתית – אותיות • ראיון

הרב דוד ברוך וולק הוא אמן מחונן, אבל גם הוא מודה: "רבים וטובים מתקשים עם האמנות שלי" • מדוע בחר באמנות האותיות הקדושות ואיך הן משפיעות על העולם? • וגם: ציור דיגיטלי לחנוכה

דג של עם ישראל

תלאותיו של דג שזורים בחגי היהודים, טור פרידה מדג קדוש

חכמת ההמונים

האם המון טיפש הוא בעצם חכם אחד גדול? הסוד שבכוח חכמת ההמונים

ימים נוראים בתל אביב

חווית הימים הנוראים בעיר ללא הפסקה, אומץ לחרדים עושה גרפיטי לנשמה

בְּקַו הַתֶּפֶר, בְּקַו הַשֶּׁבֶר

פֹּה בַּלֵּב בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בְּקַו הַתֶּפֶר. יֵשׁ הִתְגַּלּוּת יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְשׁוּב דִּמְעָה • אפרת ורניק

סילביה וספנסר

בין עבודה לנטל, ובין חיבור לחנק, סילביה וספנסר מובילים אותנו לבין המיוחד שיכול להתקיים רק בזוגיות

17 ספטמבר 2020
21:00
אוסישקין 28 פינת קק"ל רחבת הגמנסיה העברית

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן