"החרדים החדשים" אַיְּכֵם?

להיכן נעלמת השפעת החרדים החדשים • האם בכלל זאת קבוצה עצמאית ומשפיעה?

מזה שני עשורים מדברים כאן בישראל על "חרדיות חדשה", נכתבו עליה מאמרים, מחקרים וספרים, וניתנו לה שמות שונים ומגוונים. השינויים בקהילה החרדית בתקופה זו ניכרים באופנים שונים, בתעסוקה, באקדמיה, בצבא, באינטרנט, ביחסים עם כלל החברה הישראלית וכיו"ב. גדל כאן דור חרדי צעיר, שונה במידה מסוימת מהדור של הוריו ומחנכיו, וכולם מצפים לראות מה יהיו ההשלכות של השינויים הללו לטוב למוטב.

בעשור האחרון, ישנם לא מעט ארגונים וקרנות שהשקיעו משאבים גדולים של כוח אדם, כסף ומחשבה, כיצד לסייע לאותם תהליכים, להתפתח באופן זהיר ומושכל, תוך כבוד לתרבות ולאורח החיים החרדי. לשם כך, נפתחו תכניות רבות ומגוונות של הכשרה לצעירים חרדים בעלי כישורי יזמות ומנהיגות, שנועדו לסייע להם להישאר בקהילה החרדית ולפעול מתוכה ולטובתה במגוון תחומים, ותקוות רבות נתלו בתכניות הללו ובמשתתפיהם.

כעת אנו נמצאים כבר למעלה מחצי שנה בתוך משבר גדול, בריאותי, כלכלי וחברתי, שמקיף את העולם כולו. המשבר הזה לא פסח כמובן על הקהילה החרדית, והוא מאתגר במיוחד את אורח החיים החרדי, ואת מערכת היחסים בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית.

בעת כזאת, היה נראה לי מתבקש שנראה את הדור הצעיר של היזמים החברתיים החרדים, משתתפי התכניות השונות והמגוונות, פועלים בכלים שניתנו להם. מובילים יוזמות בתוך הקהילה עצמה, פועלים בתווך שבין הקהילה החרדית ובין גורמים שלטוניים והמגזר השלישי, ומשמיעים קול ברור בכל הנוגע למערכת היחסים בין הקהילה החרדית והחברה הישראלית.

לשמחתי, אני אכן רואה פה ושם יוזמות כאלו, אולם בתמונה הרחבה נראה שהקבוצה הזו כמעט איננה קיימת. בסקר פנימי שעשיתי בקבוצת פייסבוק של "חרדים ישראלים", כשני שליש מהמשיבים סברו שהחרדים החדשים / הישראלים לא השפיעו כלל על ההתנהלות של הקהילה החרדית בתקופה זו.

ניתן למצוא לכך הסברים וצידוקים שונים, אולם ככלות הכל אני סבור שהשאלה כאן גדולה יותר מכל התשובות, ואני מקווה שעדיין לא מאוחר בשביל לראות פעילות משמעותית של הקבוצה החשובה הזו.

THE CENTER FOR PROFESSIONAL TRAINING IN BNEI BRAK, WHERE ORTHODOX MEN LEARN TO USE COMPUTERS. צילום: OHAYON AVI

מחשבה 1 על “"החרדים החדשים" אַיְּכֵם?”

  1. בס"ד

    לכבוד הרב בצלאל כהן,

    ראשית אפתח את תגבותי למאמר שכתבת שאני מעריך מאוד את פועלך וההליכה שלך כל הזמן בדרך של האמת שלך לכל אורך הדרך,
    אספר מעט על עצמי לפני שאגיב למאמר שפרסמת, אני אדם בתחילת שנות ה40, עובד לפרנסתי בתחום ההוראה במוסדות הממ"ח בירושלים,
    אני רוצה להתייחס למאמר שכתבת אבל בפרוסקטיבה רחבה יותר, אנחנו "החרדים החדשים" (למרות שדווקא אנחנו אמורים להיקרא "החרדים הישנים" אנו הרי משלבים תורה עם דרך ארץ כמו שעשו אבותינו עד דורינו… ) בכל אופן אני חושב שב15 שנה האחרונות חל שינוי לטובה בציבור החרדי, עד לפני כ20 שנה לציבור החרדי העובד היה כולו משועבד ותלוי במוסדות החרדים הקלאסים, פשוט שלטו עלינו לא קיבלו תלמידים למוסדות החינוך ועשו הרבה בעיות לאנשים שכל "חטאם" שאביהם הלך לפרנס את ביתו.
    לדעתי משנת 2003 חל שינוי לטובה בשתי מישורים:
    1. בשנת 2003 נתניהו ביטל הרבה קצבאות שהציבור החרדי היה רגיל להישען עליו, וזה גרם בעיקר לדור הצעיר יותר להבין שכדי לפרנס את ביתם הם יאלצו ללכת לעבוד, כמובן שזה לקח כמה שנים אבל את התוצאות אנו רואים בשילוב חרדים באקדמיה ובמקומות עבודה,
    2. איכות החיים בישראל- איכות החיים עלה כל כך בשנים האחרונות כך שנוצר מצב שכדי לפרנס משפחה בכבוד, גם האב וגם האם חייבים לצאת לעבוד, דבר שלא היה כל כך מקובל עד אז שאשה תצא לעבוד. (אני לא מדבר בשינוי מעמד האשה אלא ברמה הטכנית לא היה צורך שאשה תעבוד מפני שלפרנס משפחה הספיק שהא יעבוד)
    כל הנ"ל גרם לשינויים גדולים בציבור החרדי וגרם לכך שהיום רוב הציבור החרדי יוצא לעבוד חלקם מיד אחרי החתונה ורובם עד גיל 30 לרוב מוצאים את עצמם בשוק העבודה,
    המצב הנ"ל הביא לחשיבה של פתיחת מוסדות חרדים המותאמים לחרדים העובדים, אם אנו מדברים על ירושלים יש כל כך הרבה מוסדות שנפתחו לסגנון של החרדים העובדים, מבית ספר יסודי, בית יעקב, סמינירים, וישיבות תיכוניות. לדעתי ברגע שיש לציבור העובד מענה הולם וטוב למוסדות חינוך הוא לאט לאט מפסיק לראות בציבור החרדי המיינסטרי כאוייב, דהיינו כל עוד שהמיינסטרים נלחמו לא לקבל את ההורים העובדים היה מעין מתח קשה שהיה נראה שהולך למקומות לא טובים.
    כיום: אני חושב שאנחנו במקום הרבה יותר טוב והסימנים ניכרים בשטח, כיום הציבור העובד כמעט אינו מקופח כלל ויש לו את המוסדות של עצמו, בדיוק כמו כל חסידות שיש לה מענה חינוכי עצמאי של עצמה, כך הציבור העובד אינו תלוי כלל במיינסטריים, מאז שיש מענה לציבור החרדים העובדים המצב הוא הרבה יותר טוב ורואים שינוי גדול שישנם לא מעט ישיבות קטנות שרודפות אחרי תלמידים טובים ממוסדות החרדים העובדים. (אני מכיר מנסיון אישי שלי)
    אני מביט מהצד ורואה בשנים האחרונות תופעה מאוד מעניינת, אני תושב ירושלים ואביא
    דוגמא מהעיר ירושלים, אביא לדוגמא את "תלמוד תורה בית רבן" הוא עובר שינוייים בשנים האחרונות והוא נהיה יותר ויותר קרוב למיינסטריים, נכנס בו הרבה יותר חרדיות והם כל הזמן מנסים לשדר שהם ממש כמו חיידר רגיל, הם עובדים קשה מאוד להכניס את התלמידי כיתה ח' לישיבות קטנות רגילות ולא לתיכוניות, כמובן ש2 המחזורים הלכו כחצי כיתה לישיבות תיכוניות אבל אני יודע מכלי ראשון שהרב גריינמן עושה מאמץ גדול מאוד להכניס לשיבות קטנות רגילות. וזה מאוד ניכר בכיתות הנמוכות יותר שהמשפחות הרבה יותר חרדיות לעומת הכיתות הגבוהות.
    לעצם העניין אני סבור שהגענו למצב שהחרדים החדשים כיום מרגישים פחות נרדפים ומחפשים להיות חלק אינטגרלי מהציבור המייסנטרי ולא להיות כשיטה ודרך חדשה,
    יש לי עוד הרבה דוגמאות מישיבות תיכוניות חרדיות שגם מנסים להיות קרובים ככל האפשר למיינסטרים כדוגמאות נהרדעא שעשה מהפך בשנים האחרונות והפך את הישיבה לשחור לבן עם כובע וחליפה, ישיבת חדוות התורה שהופך להיות מאוד דומה לישיבה קטנה, אפילו ישיבת נהורא של הרב גרינבוים פתחה השנה כיתה ט תורנית חרדית עם שחור לבן, דוגמא חזקה אפשר להביא את ישיבת מתיבתא בבית שמש של הרב אבישי בראון הוא הקים אימפריה של ישיבה תיכונית שהיא נראית ומתנהגת ממש כמו ישיבה קטנה שחור לבן כובע וחליפה והביקוש לשם עולה כל הזמן, אני גם יודע מכלי ראשון שגם הרב חייט ממערבא מבין את המצב וקורא את המפה בתחום של השינוי של החרדים העובדים.

    אני חושב "שהחרדים העובדים" ככיום יותר ויותר אנשים אינו מעוניין להתבדל מהציבור המיינסטרי, וההפך כל הזמן מנסה להיות חלק ממנו, ואנו נראה כל הזמן את השינוי לטובה שהם מנסים לפנות לבחורים מצויינים וכדומה.
    כנ"ל אצל הבנות יש את סמינר בנות חייל עם בגרויות זה סמינר עם בגרות מלאה ורוב רובו של הסמינר הם "מחרדים עובדים" שמחפש סמינר חרדי מיינסטרי גם שם הביקוש לסמינר הוא מדהים ובלתי נתפס הכמויות של הפניות אליהם. אני ביקרתי שם וממש התפעלתי מהרמה של הבנות וסגנון משפחות הכמעט מיינסטריות ששולחות לשם.
    לדעתי אין מקום להתפלא שהציבור החרדים החדשים אינו מנסה לחדש ולהוביל לשינויים בתוך הציבור החרדי, זה לא סותר שיש הרבה נושאים כואבים ששי לשפר ולשנות בציבור החרדי אבל המצב הוא אינו כמו שהיה בעבר שהחרדים העובדים הרגישו שחייבים לעשות שינוי כלפיהם,

    כולי תפילה לרחמי שמים עלינו ועל כל עם ישראל,

    בברכה

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 6

2 קמצנים בתחנה המרכזית החדשה ודג קרב שגדל אצל צייר תמהוני • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

לוכדות רוח אירוע פתיחה
כרוח ביד היוצרת

אמנית מתל אביב ואמנית מאלעד, מציגות יחדיו תערוכת אמנות ייחודית בירושלים. שפת היצירה המשותפת הולידה גלריית עבודות, הבנויות מחומרי פיסול לא שכיחים, ומבטאת שילובים מפתיעים ומנוגדים.

נִטְרֹף אֶת הַחַיִּים

הֲרֵי בַּסּוֹף נַבִּיט בְּיַחַד לְאָחוֹר, עַל הֶעָבָר, אִם הִצְלַחְנוּ אוֹ כָּשַׁלְנוּ. לָדַעַת לִבְחֹר • אפרת ורניק

בְּקַו הַתֶּפֶר, בְּקַו הַשֶּׁבֶר

פֹּה בַּלֵּב בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בְּקַו הַתֶּפֶר. יֵשׁ הִתְגַּלּוּת יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְשׁוּב דִּמְעָה • אפרת ורניק

בַּת קוֹל וְכָל בַּת

קצר פה כל כך, כל תן וכל קח. וכל אהבה וכל אמונה, כל יום, כל חודש וכל שנה • שלמה שפרלינג

כן לא שחור לבן – פרק 10

יש אנשים שחיים למען המזל, בשביל התהילה, בשביל הכוח. בשביל המשחק. ויש שחושבים שהדברים הפיזיים מגדירים את מה שבתוכם • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

מְנַסָּה, מְחַכָּה, מִתְנַקָּה

וְאוּלַי כְּמוֹ שָׁתִיל, גַּם אַתְּ גּוֹמַעַת, אֶגְלֵי זֵעָה מִמַּאֲמָץ, אוֹ מִתְּבוּסָה • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

גלים

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו