אבני הרחוב המשתלבות

אבני הרחוב רוחשות ומגדלי העיר ללא הפסקה מהדהדים את שיחת הסליחות של אליהו פולק

אבני הרחוב המשתלבות, מפויחות פיח עולמים, נעלמות ובאות תחת סוליות מנעלי. רוחשות חורקות הן האבנים כמו אל נכון רוצות הן לגעור בי: "פה זה תל אביב אדון, אזיל לקרתא הליך בנימוסה במטותא!" אך אני מתעלם מהן.

למול עיני מגדלים ממגדלים שונים. לזה צורת תיבה ולזה חוד המיתמר מעלה, לזה חזית בולטת ולזה שוקעת – הצד השווה שבהן שכולם עטויים זכוכית, זכוכית המשברת קרני שמש רכות אלו של אחר צהריים זה של שלהי אלול.

חולין.

הכל חוליני מדי בשבילי בתל אביב זו, יותר מדי חול עד כדי מחנק. לא נראה כאילו עוד שבוע ראש השנה יהיה פה ויום הכיפורים וסוכות, לא. חפץ הנני לזעזע קמעא שלווה קייצית זו, קמעא, לא ביותר, שכן אני אוהב אותה ככלות הכל וטוב יש בה לישראל.

השפתיים מרחשות, הניגון בוקע, רחוב המסגר כנראה אולי אף פעם לא שמע את הניגון הזה מנסר בחללו. הניגון ניגון של סליחות, והנוסח? הנוסח נוסחו של ר' זישא הורוויץ שיחיה, חרוט על לבבי.

ארבע שנים, ארבע שנים חי אני עם הסליחות הללו בדיסוננס ועדיין לא התיישב ליבי עם המילים הקשות הללו. אולם, בעודי ספק הולך ספק רץ אני מבין שהמילים הקשות והמייסרות הללו מזמן איבדו את משמעותן התוכנית, איננה. אין הן כי אם רק תשתית תמסורת לצליל שעל גביהן, לאותה התרפקות כוספת, בוכיה ואוהבת של ר' זישא על עמוד החזן אל אביו שבשמיים.

אני הולך, הולך ומחזן, סח אל המגדלים.

רואה אתה בניין MIX? "חלים כמבכירה מעברת משאך…",
שומע הנך בניין בנק הפועלים? "לשמוע, לשמוע, לשמוע אל הרינה ואל התפילה…"

קישור מקוצר:

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

ממני נבצרתי

שיר מקורי מאת אביגיל היילברון

חייבים הכנסה גבוהה. חייבים.

דיון בקזינו שכוח בעיירה מנומנמת בבלוגריה, נוגע בנקודה הרגישה של עולם הישיבות בישראל

תשובה

קיבלת כבר קבלה טובה לשנה החדשה? יש עוד כמה פרמטרים שכדאי לך לשקול בדחיפות!

דיאטת הדיאטות

אך חלפו החגים והמירוץ לגזרה התחיל, מוישה מגיע לתובנה במלחמת הדיאטות

הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

אוסלו מת, מה הלאה? הנה רעיונות שמתנחלים ופעילי שלום מגלגלים ביניהם

מלבד כמה חסידי אוסלו אדוקים, לכולם ברור שההסכם שייך להיסטוריה • בשקט בשקט, הצדדים מסכימים על עוד כמה נקודות יסוד בסכסוך, ויש גם מודלים עתידיים מפתיעים, שקונים שביתה בלב שני הצדדים • גרשון בסקין בסקירה מרתקת

רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן

אֵיךְ הַכֹּל עוֹד מִתְעַצֵּם, עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכֹלֶת, וּמִשָּׁם צוֹמֵחַ מֵאֵלָיו • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו