אבני הרחוב המשתלבות

אבני הרחוב רוחשות ומגדלי העיר ללא הפסקה מהדהדים את שיחת הסליחות של אליהו פולק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אבני הרחוב המשתלבות, מפויחות פיח עולמים, נעלמות ובאות תחת סוליות מנעלי. רוחשות חורקות הן האבנים כמו אל נכון רוצות הן לגעור בי: "פה זה תל אביב אדון, אזיל לקרתא הליך בנימוסה במטותא!" אך אני מתעלם מהן.

למול עיני מגדלים ממגדלים שונים. לזה צורת תיבה ולזה חוד המיתמר מעלה, לזה חזית בולטת ולזה שוקעת – הצד השווה שבהן שכולם עטויים זכוכית, זכוכית המשברת קרני שמש רכות אלו של אחר צהריים זה של שלהי אלול.

חולין.

הכל חוליני מדי בשבילי בתל אביב זו, יותר מדי חול עד כדי מחנק. לא נראה כאילו עוד שבוע ראש השנה יהיה פה ויום הכיפורים וסוכות, לא. חפץ הנני לזעזע קמעא שלווה קייצית זו, קמעא, לא ביותר, שכן אני אוהב אותה ככלות הכל וטוב יש בה לישראל.

השפתיים מרחשות, הניגון בוקע, רחוב המסגר כנראה אולי אף פעם לא שמע את הניגון הזה מנסר בחללו. הניגון ניגון של סליחות, והנוסח? הנוסח נוסחו של ר' זישא הורוויץ שיחיה, חרוט על לבבי.

ארבע שנים, ארבע שנים חי אני עם הסליחות הללו בדיסוננס ועדיין לא התיישב ליבי עם המילים הקשות הללו. אולם, בעודי ספק הולך ספק רץ אני מבין שהמילים הקשות והמייסרות הללו מזמן איבדו את משמעותן התוכנית, איננה. אין הן כי אם רק תשתית תמסורת לצליל שעל גביהן, לאותה התרפקות כוספת, בוכיה ואוהבת של ר' זישא על עמוד החזן אל אביו שבשמיים.

אני הולך, הולך ומחזן, סח אל המגדלים.

רואה אתה בניין MIX? "חלים כמבכירה מעברת משאך…",
שומע הנך בניין בנק הפועלים? "לשמוע, לשמוע, לשמוע אל הרינה ואל התפילה…"

קישור מקוצר:

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

רוצָה יותר מעורבות נשית בבית הכנסת? הנה האפשרויות, נראה אותָך בוחרת

בעקבות מנייני המרפסות, העלתה מלכי רוטנר כמיהה להרחבת הנוכחות הנשית בחוויה הרוחנית של תפילות בציבור • אליהו פולק יורד לרזולוציות ובודק: המחיצה תעבור עד ארון הקודש? איטום אקוסטי כדי שתוכלנה לשיר? • ויש גם עקיצה: מה היה אומר האדמו"ר?

איזה מין אנחנו

אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, הַיָּפָה, מְלֵאָה שִׁבְעַת מִינִים כִּמְנִיפָה, וּמִקַּדְמָא דְּנַן וּכְמוֹ יְהוּדִים טוֹבִים, כָּל פְּרִי מוֹשֵׁךְ לְכָל הַכִּוּוּנִים

מֻתָּרִים בַּקָּהָל

הַיּוֹם הֵם בָּאִים אֶל בֵּיתְךָ בְּיִרְאָה, טְהוֹרִים • אֵיכָה יִתְפַּלְּלוּ עִמָּנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים?!

כן לא שחור לבן – פרק 7

מה יש לך, אתה רציני? זה סאפ, זה כמו חסקה אבל זה ספורט • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

הטיול הראשון שלי בגטו תל אביב

ויהי ככלות הסגר, גמרתי אומר בליבי לצפות מקרוב אחר מדינת תל אביב • בעודי הולך לתומי, ננעצו בי עיניו של אותו הלך מגולח למשעי ומקועקע לרוב • או אז התנהל בינינו הדו-שיח הבא:

צבי דוד – חלק 2

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק שני בטרילוגיה.

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן