המפגש התקיים:
יום ראשון
ו׳ כסלו // 22.11.2020
20:30 בערב
פרופסור מעוז כהנא מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. הוראתו ומחקריו עוסקים בתרבויות היהודים באירופה בעת החדשה המוקדמת, בין המאות השש-עשרה והתשע-עשרה.
נושאי כתיבתו סובבים סביב מחקר החברה היהודית, הספרות הרבנית ותרבויות ההלכה בתוך ההקשרים הסוציולוגיים והאינטלקטואליים של ההיסטוריה האירופית בת הזמן – מהמצאת הדפוס והמהפכה המדעית ועד לנאורות האירופית.
בין נושאי מחקרו אפשר למנות את הופעת בתי הקפה באירופה, ההיסטוריה של הספר ושל תרבות הדפוס, שבתאות והלכה, המהפכה המדעית ותרבויות היהודים, גירושי שדים, הלכה חסידית, חוק ותרבות, ועוד.
ספרו הראשון ׳כתיבה הלכתית בתוך עולם משתנה, מן ה'נודע ביהודה' ועד ל'חת"ם סופר', (1730 – 1839), יצא לאור בשנת תשע״ו (2015) בהוצאת זלמן שז״ר, ירושלים.
ספר שני: ׳תרנגולת ללא לב: דת ומדע בספרות הרבנית בעת החדשה המוקדמת׳ עתיד לצאת בקרוב בהוצאת מוסד ביאלי. בשבועות האחרונים נדפס מאמרו ׳יקום עשוי מילים – על עולמו הפנימי של ר׳ יוסף קארו ככותב הלכה׳.
רבים ממאמריו ניתן לקרא באתר https://www.tau.ac.il/profile/maozk
מחשבה 1 על “חרדיות: תפקיד, זמן, מקום. מעוז כהנא”
אני לא באה מהחברה החרדית, אבל הנסיון להחזיק את הילדים בקהילה ע"י ציור כל מה שמחוץ לה כטמא ומסוכן מעולם לא עבד בהיסטוריה. אני גם חושבת שהכרת העולם כן העשיר את היהדות, אנשים כמו הרמב"ם ורבי יהודה הלוי הכירו את העולם החילוני והאינטרקציה איתו העשירה את היהדות. לדעתי יש כמה רבדים להסתגרות ולקהילת למידה. כמובן שזה לא מתאים לכולם וניסיון לסלול בכוח את כולם לכיוון הזה לא יעבוד. התסכול מחוסר הבנת הקהילה ידחוף ילדים החוצה. בנוסף, הכרת העולם החיצון לאו דווקא תגרום לבחירה בו, יהודים חרדים חיים בעולם ועובדים בו ועדין שומרים על אורך חיים חרדי ועל הקהילה. הפחד והבורות גורמים לעולם החיצוני להיות מושך לצעירים. הכרתו תנטרל את הבעיה. ואולי כמו במקרים שהזכרתי, גם תעשיר את היהדות. ילד יכול לבעוט לתקופה בערכים עליהם גודל, אבל הרבה פעמים יכיר בערכם אחרי שיתנסה קצת בדברים אחרים ויראה שלא כל הנוצץ זהב… נראה לי שנגענו בזה בסוף המפגש, יהדות יכולה להיות דרך חיים לאדם פשוט גם אם לא לומד תורה כל היום, ולא צריך לצפות שכולם יהיו למדנים.