כהרף עין
עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון
עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון
וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון
באו מים נפש קופץ הנחשון
דאגה מנין
מאחור מיצר, קדימה תהומות פשע
בכי נהי, איה? מה? רבינו תציל
קירות נד, ניצבים ברתע
עם נושע מים תלאות אדיר
העבר אין
ואחר ישובו המים לעושי רשע
וירדו כעופרת, במצולות
הנוגשים בעם, עוקרי נטע
באו מים עד נפש, סוף לגלויות
שירה עדיין
ידידים רוממוך, בשירה קדמוך
ושפחה שפלת רוח ומחשבות
צופה, ושבח פיה מי כמוכה
ה' באלים, מלא הוד נוראות
שירה חדשה/ישנה שבחו גאולים
