שירה חדשה ישנה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כהרף עין

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון

עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון

וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון

באו מים נפש קופץ הנחשון


דאגה מנין

מאחור מיצר, קדימה תהומות פשע

בכי נהי, איה? מה? רבינו תציל

קירות נד, ניצבים ברתע

עם נושע מים תלאות אדיר


העבר אין

ואחר ישובו המים לעושי רשע

וירדו כעופרת, במצולות

הנוגשים בעם, עוקרי נטע

באו מים עד נפש, סוף לגלויות


שירה עדיין

ידידים רוממוך, בשירה קדמוך

ושפחה שפלת רוח ומחשבות

צופה, ושבח פיה מי כמוכה

ה' באלים, מלא הוד נוראות


שירה חדשה/ישנה שבחו גאולים

קישור מקוצר:
Photo by Sandro Steiner on Unsplash

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

(יו)עץ הדעת

נולדתי כזה, טיפוס שיודע הכל. משיעור ב' ניכרו בי ניצני 'יועצות' ומאז הייעוץ הפך למפעל חיי. פתחתי ארגון, כולם משחרים לפתחי, אני מרואיין מבוקש. השבוע הגיע אליי לייעוץ בחור שזיעזע את עולמי

בית המדרש שלכן

לא הכרות, לא מתחים בין ערכים ולא עניינים אקטואליים – מנחם נאבת מזמין אתכן פשוט ללמוד גמרא

מהירות האור

מה סודך שלהבת יקירה, גלי לי מה את מסתירה. איך יופייך לא פג עם השנים, לא נס ליחו, לא התפוגג בין העמים • אתי קצבורג

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן