שירה חדשה ישנה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כהרף עין

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון

עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון

וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון

באו מים נפש קופץ הנחשון


דאגה מנין

מאחור מיצר, קדימה תהומות פשע

בכי נהי, איה? מה? רבינו תציל

קירות נד, ניצבים ברתע

עם נושע מים תלאות אדיר


העבר אין

ואחר ישובו המים לעושי רשע

וירדו כעופרת, במצולות

הנוגשים בעם, עוקרי נטע

באו מים עד נפש, סוף לגלויות


שירה עדיין

ידידים רוממוך, בשירה קדמוך

ושפחה שפלת רוח ומחשבות

צופה, ושבח פיה מי כמוכה

ה' באלים, מלא הוד נוראות


שירה חדשה/ישנה שבחו גאולים

קישור מקוצר:
Photo by Sandro Steiner on Unsplash

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

בין פגיעה למיניות

הבורות המחברת בין פגיעה ומיניות מזיקה באופן ישיר לנפגעים

מי הזיז את הרחוב שלי

מה המשותף להרצל, יצחק נחום לוי, יצחק עבוד הלוי (הקבלן) ושכונת הר נוף

לכל חלל יש פרק

מצטרפים מקדישים פרק תהילים או משניות לעילוי נשמתו של כל אחד מ-23,928 חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה – יוצרים יחד זיכרון משותף

הכל אובייקטיבי

בין יחסי אני-אתה, ובין מונאדת הסובייקט, רק אהבה ואמונה מגשרות על החלל הפנוי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן