תפקידה של החברה החרדית באמצע המאה הקודמת היה ברור ומוגדר היטב. "עגלה מלאה", "שבט לוי" הם רק חלק מהביטויים שדיברו על צורך קריטי מול חורבן יהדות אירופה מחד, ותנועות חילון לאומיות מאידך. ההיבדלות לא היתה רק שמירה על זהות המיעוט בתוך החומות, אלא חלק מהפונקציה והתפקיד אותו נטלו עליהם החרדים- שמירת הגחלת התרבותית והדתית בצורה המתמסרת והרדיקלית ביותר עבור כלל ישראל.
השבט החרדי כבר אינו אחד חלקי שניים עשר שבטים, אלא אחד מארבעה שבטים מרכזיים המתהווים בחברה הישראלית: החילוני, הדתי, הערבי והחרדי. התמורות הדמוגרפיות והאידיאולוגיות בשני הצדדים מעלות שאלות חדשות סביב תפקידה של החברה החרדית בישראל. תהיות על אופי התפקיד, על נחיצותו, על ההשלכות הפנימיות והחיצוניות, וגם על היום הלא רחוק, בו החברה החרדית תהפוך להיות רבע מאוכלוסיית ישראל.
ביום ראשון 22/11, בשעה 20:30 נקיים את המפגש השני בסדרת המפגשים "על דעת המקום". הסדרה עוסקת בתפיסות השונות של החרדיות למרחב בו אנו נמצאים. במפגש הראשון עסקנו בקדושת הארץ מול הקדושה הציונית, ובציר המתח העומד בבסיס החרדיות, בין ישן לחדש מול יחס החרדיות למרחב הפיזי, מוסדות המדינה והעם היהודי.
במפגש נארח את פרופ' מעוז כהנא, חוקר החברה היהודית באירופה בעת החדשה המוקדמת, ונבקש להרחיב את הדיון בשאלות תפקידה של החברה החרדית בעת הזו, בהקשרים רוחביים והיסטוריים.
