שני פורעים ארבו להם באישון ליל שישובו לביתם מחתונת ראש ישיבת מהרי"ל הרב יוסף שרייבער, וכשהם שבו, החלו לאיים עליו עם סכין מסוכנת.

אחד מן התוקפים תפס ברב ושלף סכין חדה והצמידה לחזה של הרב (נס שהם שומרים נגיעה) והכריז כי אם ימשיך בהעברת שיעורים יבוא המשך חמור יותר.

התקרית החמורה מגיעה בהמשך למערכה הארסית נגדו במספר ביטאונים מפלגתיים, שחשו צורך לרמוס אותו, לגמור אותו מבחינה ציבורית, במקום לנהל דיון הלכתי השקפתי מכובד כנהוג בעם ישראל.

אני לא חסיד של הרב פייבלזון ואני חלוק עליו בהרבה נושאים. אולם האיש בעל חסד, ובעל השקפה והוא קרבן ציבור וסובל בגללנו, בגלל קיומנו כיהודים חושבים ולא בגלל שהוא איש אחד.

העניין מזכיר לי שפעם עניתי על סקר, ככל הזכור לי זה היה ממשלתי, בנוגע לביטחון האישי שלי. לפי התשובות שנתתי לגבי חוויית מסוכנות שחוויתי, היה נשמע שאני אדם מוגן מאוד. אחרי זה אמרתי לה להוסיף בהערות למי שינתח את הסקר, שכל זה נכון, אבל אני יודע שאם אגיד דעות מסוימות בישיבה או בבית כנסת יתנו לי מכות ואולי גם יהרגו אותי במקומות מסוימים.

אין פה באמת ביטחון, אני פשוט כבר נזהר מראש ויודע לא לנסות להשפיע על המרחב שלי ולהיזהר בדיבור וכך להגן על ביטחוני האישי.

אנו החרדים החושבים, נמצאים באותה סירה עם הרב פייבלזון. הסיבה שהוא הותקף זה כי הוא הצליח, לא כי הוא בהכרח חושב הרבה יותר מאיתנו. כולנו יכולים להיות הרב פייבלזון להסתכן במוות.

ולכן שומה עלינו להראות שאנו לא נכנעים ולחזק את החשיבה החופשית במגזר. כך אנו שולחים מסר שיראה לאותם פורעים שאנו לא נבהלים ונעמוד על שלנו ולכן שיניחו לנו.

אנו צריכים להתאחד וליצור מפגן של אחדות בתת-מגזר שלנו; מפגן של אחדות שיוקיע את המעשה הנפשע; מפגן של אחדות לתועלת עם ישראל שיקדם עבודת ה' אמיתית ולא עבודה זרה של פחד; מפגן של אחדות שיעזור להפיץ עוד אור בעולמו של הקב"ה ויאפשר מקום מכובד לחרדים חושבים באשר הם.

הגיע הזמן להכריז באופן ציבורי ולא להתבייש ולא לפחד: לעולם לא עוד!

ומה התשובה שלנו? בואו להדליק שלהבת אור יקרה באמצעות הוצאה לאור של ספרי הגאון הרב אליהו מאיר פייבלזון. כי אומרים לא לאלימות בתוך המגזר החרדי! כנסו:

https://www.charidy.com/dchl/drilman

הפוסט זהירות: תוקפי הרב פייבלזון יגיעו גם אלינו הופיע לראשונה ב-קו 400.

שלט ברוח זו שנתלה אמש בירושלים זעזע אותי. מעבר לעובדה שהוא שקרי ומרושע, הוא פשוט פוגע באוכלוסייה שלמה שגם ככה מושמצת בוקר וערב.

התמונות המגיעות מתל אביב קשות לעיכול. צפיפות איומה ברחובות, חוסר שימוש במסכות ומספר החולים הולך ומזנק. הנתונים זורמים: 66 חולים ב-3 ימים.

אני אמנם לא מאמינה באתאיזם אבל אני חושבת שאסור לשפוט את מי שכן. צריך להבין שהחילונים פועלים אחרת בחברה שלהם. אין להם "גדול-דור" אחד שאומר משו וכולם עושים. מבנה הקהילה הוא שונה, האינדיבידואל הוא המרכז ויש לו צרכים שונים.

לא דומה צעיר בודד בתל אביב לנער שיש לו 18 אחים בבני ברק ויכול להישאר בכיף בבית. הם רגילים לזה, לבתי הקפה, לצפיפות בחוף הים, זה חלק מהשגרה בתל אביב, הלב הפועם של החילוניות.

תל אביב היא לא כמו ערים אחרות. היא מדינה בפני עצמה, עם כללים משלה וחוקים משלה, הם רואים פקח ישר הם מושיטים יד לכיס לחפש את המפתחות של האוטו. ואז הם נזכרים שהם מכרו אותו כי אין חנייה. עד כדי כך הפחד מהמשטרה הוא גדול.

חשוב לזכור, החילונים מחוברים נון סטופ למבזקי חדשות, הנפש מתקהה מהחשיפה הזאת ואח"כ קשה להם לעקוב אחרי ההנחיות. הם לא מבינים את גודל האירוע, צריך לתווך להם את זה בשפה שלהם, שיח של שנאה והטחת האשמות לא יעזרו.

ואיפה המנהיגים שלהם? איפה בר רפאלי שידעה להיות על כל המודעות באיילון? איפה דפני ליף נעלמה? סתיו שפיר? מישהו שמע לאחרונה את איציק שמולי?

דווקא בשעה קשה זו כשמגפה פושטת על המדינה ומשרד הבריאות מנחית הוראות שפוגעות בכל היקר והקדוש לציבור החילוני הנציגים שלהם בחרו בדממה. ולא רק הם. גם מיכל הקטנה ודורה דוברת האנגלית שיכלה לתרום בסרטוני הסברה יעילים.

אבל עדיין, החברה החילונית לא צריכה לשלם את המחיר של מנהיגיה הכושלים. דווקא בתקופה כזאת, צריך לצופף שורות ולתמוך בתל אביבים. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא לאחיי ואחיותיי החרדים – אמרו די להסתה.

מגפת הקורונה היא יום הדין של ההנהגה החילונית, כשכל זה יגמר בעזרת השם, מנהיגי הציבור החילוני ועסקניו יידרשו לחשבון נפש נוקב.

הפוסט "לאן נעלמה בר רפאלי?": יום הדין של ההנהגה החילונית הופיע לראשונה ב-קו 400.

הפוסט כבש את הרשת: הסרטון שהציב מראה בפני שונאי החרדים הופיע לראשונה ב-קו 400.

האווירה בבית החולים הופכת לדממה מעיקה,
אנשים מתכנסים לתוך עצמם,
אני מלא אנדרלין של אבא לבן שני שזה עתה נולד,
ובצד השני של היקום מישהו רצח ראש ממשלה,
מישהו נטל כלי נשק ורצח אדם,

כאשר מתחילות להתפרסם הידיעות על זהות הרוצח, והקהילה בה גדל,
נפרש כתב אישום כנגד החברה הדתית לאומית כולה,
כאילו היא מחנכת לרצח,
התחושה קשה,
את האמת כולם יודעים.

פרי ביאושים,
שאינו מעיד כלום על החברה,

כמה אנחנו גם היום משתמשים במקלדת ופוגעים בקהילות שלמות,
כמה הכללה, תיוג, שיימינג, נעשה ברשתות החברתיות,

להיות חרדי בעידן בו מערכת בחירות שלמה,
קהילות שלמות מוכללות ומתויגות באופן פוגע, ושלילי רק בשל חילוקי דעות על אורח חיים, על דעה פוליטית ,על חינוך כזה או אחר,
כמעט לא עובר יום אשר אין כותרת,
חרדי פשע,

כן יש פושעים, כן יש חיות אדם בלבוש שחור לבן,
לא, לא,
זה לא החינוך שהם קיבלו,
לא מעשיהם אינם מעידים על הקהילה בה גדלו,
כן צריך להוקיע פושעים,
כן צריך למנוע פשיעה,
לא במחיר של הסתה, ופגיעה בקהלים שלמים.

הפוסט ירו ברבין הופיע לראשונה ב-קו 400.