מיכה גודמן, הקדושה הישראלית והחרדיות

כִּי עִם הַזְּמַן – הַיָּדַיִים נִשְׁבָּרוֹת, וְהַזְּכוּכִית
הַדַּקָּה הַסְּדוּקָה – נִשְׁאֶרֶת שְׁלֵמָה.

שְׁנַיִם שֻׁתָּפִים בַּנּוֹלָד
עוֹלֵל קָטָן הוּא
יַעַטְפוּהוּ חֹם מוֹלָד

אָז תִּשְׁמֹר לִי רַק מָקוֹם אֶחָד • מָקוֹם אֶחָד קָטָן בְּלֵב • שֶׁבּוֹ אֵדַע שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי • אַתָּה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר אוֹהֵב

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

אתי קצבורג עייפה. הלקוחות העסקיים קורסים, החיים משתבשים, והילדים? עדיף שלא תדעו • ואז היא נתקלה בטקסט שנכתב על קיר במחנה השמדה, וזכתה להארה: משהו כאן גדול מאיתנו