תלמוד תורה וחופש הפרשנות

*** ידע הוא כוח ***ברוב התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה נשמר הכוח הזה בידם של מעטים, תוך הדרה מכוונת של הציבור הרחב ממקורות הידע. את ערעור מעמדן של ההגמוניות המשכילות במודרנה, מייחסים בעיקר למהפכת הדפוס שהפיצה והנגישה את הידע להמונים.
לעומת זאת, חז,|ל תפסו את הלמידה והידע כבר בעת-העתיקה כפתוחים בפני כל אדם, ללא מגבלות של מעמד חברתי-כלכלי ("היזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה") או ייחוס משפחתי ("ממזר תלמיד-חכם קודם לכהן גדול עם-הארץ"), והתנגדו לניסיונות חוזרים ונשנים לגבש הגמוניה של בעלי סמכות הדעת.
עם זאת, הנגישות ללימוד וריבוי הלומדים עוררו שאלות קשות ביחס לחופש הפרשנות וגבולותיו.לקראת חג מתן תורתנו נלמד על היסוד שהניחו חז"ל לנגישות לתלמוד-תורה לכל אדם בישראל. נשאל: האם כל אדם יכול להיות פרשן או שיש להגביל את חופש הפרשנות? ונראה את תשובותיהם השונות של רמח"ל והרב אליהו א. דסלר.
—
הרב נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר אדר ועמית-בכיר במכון ון ליר בירושלים. כתב וערך 12 ספרים על אהבה ונושאים אחרים. ספרו האחרון: תורת האהבה של רבי עקיבא. לפרטים על הספר ולרכישה בהנחה: https://carmelph.co.il/book/rabbi-akiva/