והימים מבודדים אין דבר
נכפלים בין האתמול והמחר
ובטרם יתלש דף מן הלוח
עוד רומאי – שב אל הרוח
זכרתי בוראי בעוד בחורתי
טרם בא שמש והאור-ה
ידעתי קלי גם ידעתי
סוף האדם וקצו קרונ-ה
נלאיתי ממלחמתי
נשמתי פרחה, לא ידעה
בשוק סבב כבר מחטאי
רוחי נדבקת באלכוג'ל יגונה
וכמין הברק ראיתי אור
כה קורן-ה' (זועק) ונאור
קול שמעתי נזדעזעתי
מה לך חולם חלום
קום עמוד, מהר חושה
הצל מה, אל תתמהמה
תהום לרגלך, שחת תחתיך
נתעוררה נפשי חייתה למחר
וחלומי כבר פתר
אין זה סוף העולם
כי עם חלום לעורר האדם