זֶהוּ סוֹף הָעוֹלָם?

והימים מבודדים אין דבר, נכפלים בין האתמול והמחר. ובטרם יתלש דף מן הלוח, עוד רומאי שב אל הרוח • דוד אליהו דרוק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

והימים מבודדים אין דבר

נכפלים בין האתמול והמחר

ובטרם יתלש דף מן הלוח

עוד רומאי – שב אל הרוח


זכרתי בוראי בעוד בחורתי

טרם בא שמש והאור-ה

ידעתי קלי גם ידעתי

סוף האדם וקצו קרונ-ה


נלאיתי ממלחמתי

נשמתי פרחה, לא ידעה

בשוק סבב כבר מחטאי

רוחי נדבקת באלכוג'ל יגונה


וכמין הברק ראיתי אור

כה קורן-ה' (זועק) ונאור

קול שמעתי נזדעזעתי

מה לך חולם חלום


קום עמוד, מהר חושה

הצל מה, אל תתמהמה

תהום לרגלך, שחת תחתיך


נתעוררה נפשי חייתה למחר

וחלומי כבר פתר

אין זה סוף העולם

כי עם חלום לעורר האדם

קישור מקוצר:
Photo by Johannes Plenio on Unsplash

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

מאמינים לנפגעים

בצל הסערה, וקריאות ההשתקה, ישנה אמירה אחת ברורה

עליזה לביא
חרדים – יש יהדות אחרת

לכאורה נדמה שיחסו של הרצל אל הדת והיהדות היה כאל תפיסות מיושנות ומנהגים שצריכים לפוג מן העולם. אולם עיון בכתביו מגלה תמונה אחרת. יהדות מסורתית המקבלת את המכלול ההלכתי השלם אך בוררת את אשר בכוונתה לקיים.

האיש שלא היה שם

חבל התלייה נשזר, זה הוא ולא זר – שהצדק צורח, והזמן לאיטו בורח

געגוע

שיר מאת שיפי סלובטיצקי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן