זֶהוּ סוֹף הָעוֹלָם?

והימים מבודדים אין דבר, נכפלים בין האתמול והמחר. ובטרם יתלש דף מן הלוח, עוד רומאי שב אל הרוח • דוד אליהו דרוק

והימים מבודדים אין דבר

נכפלים בין האתמול והמחר

ובטרם יתלש דף מן הלוח

עוד רומאי – שב אל הרוח


זכרתי בוראי בעוד בחורתי

טרם בא שמש והאור-ה

ידעתי קלי גם ידעתי

סוף האדם וקצו קרונ-ה


נלאיתי ממלחמתי

נשמתי פרחה, לא ידעה

בשוק סבב כבר מחטאי

רוחי נדבקת באלכוג'ל יגונה


וכמין הברק ראיתי אור

כה קורן-ה' (זועק) ונאור

קול שמעתי נזדעזעתי

מה לך חולם חלום


קום עמוד, מהר חושה

הצל מה, אל תתמהמה

תהום לרגלך, שחת תחתיך


נתעוררה נפשי חייתה למחר

וחלומי כבר פתר

אין זה סוף העולם

כי עם חלום לעורר האדם

Photo by Johannes Plenio on Unsplash

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

סדרת יוצר. האדם.

סדרת 'יוצר. האדם" לוקחת אותנו להצצה מעמיקה אל לב עולמם של היוצר והיצירה והחרדית, בדגש על הקונפליקט והאתגרים הייחודים במפגש בין עולם היצירה והתרבות לקהילה החרדית.

אֲנִי לִי וְאַתָּה לִי

אָז תִּשְׁמֹר לִי רַק מָקוֹם אֶחָד • מָקוֹם אֶחָד קָטָן בְּלֵב • שֶׁבּוֹ אֵדַע שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי • אַתָּה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר אוֹהֵב

וזה זה

וזה זה,
וזה שלנו,
וזה תמיד ישאר

אבידת בת הרב

בין יעקב לעקיבא, ורחל לרחלי, עיר של זהב ובית של תורה

פסטיבל צבעים של שירה

גלריית המקלט יוזמת כתב העת "קול.שירה.אישה" גאה להזמין אתכן לפסטיבל ייחודי מסוגו

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו