זֶהוּ סוֹף הָעוֹלָם?

והימים מבודדים אין דבר, נכפלים בין האתמול והמחר. ובטרם יתלש דף מן הלוח, עוד רומאי שב אל הרוח • דוד אליהו דרוק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

והימים מבודדים אין דבר

נכפלים בין האתמול והמחר

ובטרם יתלש דף מן הלוח

עוד רומאי – שב אל הרוח


זכרתי בוראי בעוד בחורתי

טרם בא שמש והאור-ה

ידעתי קלי גם ידעתי

סוף האדם וקצו קרונ-ה


נלאיתי ממלחמתי

נשמתי פרחה, לא ידעה

בשוק סבב כבר מחטאי

רוחי נדבקת באלכוג'ל יגונה


וכמין הברק ראיתי אור

כה קורן-ה' (זועק) ונאור

קול שמעתי נזדעזעתי

מה לך חולם חלום


קום עמוד, מהר חושה

הצל מה, אל תתמהמה

תהום לרגלך, שחת תחתיך


נתעוררה נפשי חייתה למחר

וחלומי כבר פתר

אין זה סוף העולם

כי עם חלום לעורר האדם

קישור מקוצר:
Photo by Johannes Plenio on Unsplash

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

ימי הזיכרון ברחוב החרדי: שיחה עם החוקר התורני ישראל שפירא • צפו

בשבוע בו מצוינים שני ימים לאומיים, אירח 'קו 400' בשיתוף '0202 מבט מירושלים' מפגש מרתק בהנחיית שמואל דרילמן • מהו היחס ברחוב החרדי למלחמות ישראל? איך הקבוצות השונות בתוך המגזר רואות את המדינה הציונית? האם חלים שינויים?

קומענדי

כשקומענדו קורונה קומיקס וקריקטורה נפגשים בתערוכה אחת.

איש לא הבחין בה

מביט שוב לאחור, מחפש לתת לה יד. מעיף מבט הרחק אין דרור, מסניף את ריחה מחתיכת בד • דוד דרוק

רקב מדיה בע"מ

משה מנס לומד בדרך הקשה שאין מתנות חינם בתל אביב

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן