הוויכוח במרחב הווירטואלי החרדי סביב הנחייתו של הגר"ח קנייבסקי – סוער. שלשום, כתבה אתי קצבורג על החוויה הלא נעימה אותה עברה, עת פרסמה כי שלחה את בנה לישיבה בהוראת הרבנים. הבנתי ללבה. קשה לנער הרגלים של ציות לגדולי תורה שהוטמעו בנו שנים, במיוחד כשמדובר במי שמכונה 'שר התורה' ועל פיו יישק דבר בכל הרחוב החרדי.
בתוך עמי ומשפחתי אני יושבת. יש לי אחיינים בחיידר – זה לא מרגיע.
אם בזמנים כתיקונם ניתן לפטור אותנו כחרדים שמנהלים אוטונומיה בתוך החומות שהקפנו בהן את עצמנו, כעת האמירה צריכה להיאמר: במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב.
במקום שהרב נוהג באופן שמסכן את שלום הציבור – ולא משנה בכלל אם יש ציבורים נוספים שכלולים בחטא הזה – אסור לשתוק ולהמתין, אלא צריך להזדרז ולהתריע על כך, על מנת למנוע את הסכנה ולעצור אותה מוקדם ככל האפשר.
האמירה הזו לקוחה מהגמרא בהקשר של פנחס הכהן, שפגע בזמרי בן סלוא ובכזבי בת צור ולא המתין למשה רבנו, וכך אומר הרמב"ם: "להפריש מן האיסור – אפילו בפני רבו מותר להורות. כיצד? כגון שראה אדם עושה דבר האסור, מפני שלא ידע באיסורו או מפני רשעו, יש לו להפרישו ולומר לו: דבר זה אסור, ואפילו בפני רבו, ואף על פי שלא נתן לו רבו רשות, שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב".
גם אם יתברר למפרע שהסכנה איננה גדולה כפי שהממשלה ומשרד הבריאות חוששים, ובצדק, אין שום סיבה שאנרגיה שצריכה להיות מופנית לטיפול במשבר, תופנה לדיונים דיפלומטיים עם מנהיגות שפורשת מן הציבור בשעת משבר.
כל היכולת שלנו להתגבר על המחלה ולמנוע אסונות כבדים בנפש; כל הבסיס לניהול המשבר, מתבססים על ערבות הדדית בין אדם לחברו ובין ציבור לציבור.
אזרחי ישראל גויסו למבצע הצלת נפשות. עשרות אלפים בבידוד כדי למנוע נזק לאחרים שהם אינם מכירים, תוך חוסר נוחות ואף איבוד פרנסה. אסור לאפשר סדקים בסולידריות הזו. זה בנפשנו.
פסיקה של השולחן ערוך על שעת סכנה ממחישה עד כמה החובה על היחיד כלפי הציבור היא חמורה: "גויים שאמרו לישראל תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו נמית את כולכם, לא יתנו אפילו אם כולם בסכנה. ואם יחדוהו ואמרו תנו לנו פלוני, ואם לא נהרג את כולכם, והנאשם חייב מיתה מטעם הממשלה – ימסרוהו (יורה דעה סי' קנ"ז)".
רבנים גדולים, מהרב רובין בהר נוף ועד הרב זילברשטיין בבני ברק, דרך הרבנים הראשיים לאו ויוסף – כולם הצהירו הצהרות ברוח הדברים הללו, ואף הדגישו כי יש לפנות למשטרה במקרים של הפרת בידוד. גם הגר"ח לא מקל ראש בסכנה וביקש לשמור על כללי הבריאות.
עדיף להתמקד בפן הזה של הדברים שלו וחבל שהישיבות ותלמודי התורה ייאלצו להיסגר בצו, במקום להידרש לגודל השעה ולהתוות דרך.
2 מחשבות על “כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב”
מאה אחוז
על זה נאמר בגמ' "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות".
הרי לנו גב' שלמדה גמ', עיוותה את משמעותה, ובחסות הסילוף הזה מנסה היא לפגוע באחד מעיקרי דתינו – אמונת חכמים.
בגמ' לא נאמר "אין מצייתין לרב", שהרי פנחס לא עבר על דברי משה, אלא "אין חולקין כבוד" – שמכיוון שמשה לא ידע הרי שכשפנחס עשה את מעשהו לא היה בכך משום כבוד למשה רבינו. אך "אין מצייתין" – הס מלהזכיר!
ובכלל, הרי מי יאמר לנו אם יש בכך חילול ד' או לא? הרב!
בקיצור, יש כאן יותר מחשש אפיקורסות. התכבדו נא להסיר את הפוסט העלוב והעולב הלזה.