תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לו הייתה לי תיבה שכזו
להפליג על גבה לברוח הרחק
מהמבול החברתי השוטף את עולמי.

לו הייתי יכול לאסוף עימי
שניים שנים, שבעה שבעה
זוגות ויחידים, אנשים ובעלי חיים.

ולצאת.
למסע בו נמצא את השלם ולא נחפש את החסר
בו נלמד יחד לצוף מעל קשיים
להתחזק ברגעים בהם
התחושה כי התיבה מתהפכת.

להביט מבעד לחלון הזדמנויות, ולא מבעד לזגוגיות מטושטשות
לחיות בחלום על יונה ועלי זית
ולהפוך את הטלטלה האנושית
לאי יציב של אחווה.

לא חייבים להגיע להסכמה בכל דיון בתיבה
אבל איש בתוכה לא יבקש להטביע אותה.

Image by falco from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

מפטיר יונה

בגלים מתגרים ספינתי טולטלה, ועל סיפוני כבר הקצף עלה – שיר כפרה בראי יונה

כש"לכה דודי" טריפולטאית מתנגשת בפייק ביטחון בה'

אני בוגר חברון, קבלת שבת התפללתי בנוסח מזרחי מול שלטי העבודה-מרצ • במוצאי שבת, כשהתחלתי להבין איך הציבור החרדי מתנהג בקורונה – תחושת ההתרוממות התחלפה בזעם עצום, ויש לי כמה דברים לומר לכם • דוד דרוק

אַל תִּתְפַּלְּאוּ

אַל תִּתְפַּלְּאוּ אִם יוֹם אֶחָד הִיא תִּקַּח אֶת כָּל הַפְּחָדִים כֻּלָּם וְתַשְׁלִיךְ אוֹתָם בְּפַרְצוּפְכֶם הַנִּדְהָמִים • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

נְעִימַת אֱלוּל

שׁוּב הִיא כָּאן מְעוֹרֶרֶת מִתָּמִיד
לְלִיבי הֲיַשֵּׁן חוֹדֶרֶת, אֲצִילִית
אֶת נִשְׁמָתִי הַכְּמֵהָה חוֹבֶקֶת,
יְדִידוּתִית

מי שצינזר את ספרי להמן והחרים את הרב וולבה – יינגף בפני הקורונה

שתי ערים חרדיות, אחת יצאה מהקורונה באופן מיטיבי, השנייה קורסת תחת חוליה – איך זה קורה? • תומר פרי שואב את התשובות מתוך זכרונות ילדות • חֲרֵדִיּוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחֲרֵדִיּוּת – מסמך מעורר מחשבה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן