לו הייתה לי תיבה שכזו
להפליג על גבה לברוח הרחק
מהמבול החברתי השוטף את עולמי.
לו הייתי יכול לאסוף עימי
שניים שנים, שבעה שבעה
זוגות ויחידים, אנשים ובעלי חיים.
ולצאת.
למסע בו נמצא את השלם ולא נחפש את החסר
בו נלמד יחד לצוף מעל קשיים
להתחזק ברגעים בהם
התחושה כי התיבה מתהפכת.
להביט מבעד לחלון הזדמנויות, ולא מבעד לזגוגיות מטושטשות
לחיות בחלום על יונה ועלי זית
ולהפוך את הטלטלה האנושית
לאי יציב של אחווה.
לא חייבים להגיע להסכמה בכל דיון בתיבה
אבל איש בתוכה לא יבקש להטביע אותה.
ב-90 דקות של צחוק, הלהיט הקולנועי נוגע בגזענות, אהבה ושוביניזם במגזר החרדי. המסרים פשטניים, אך ההגשה שנונה והאולמות מלאים, גם בחרדים.
גשם מזלעף ממטרי עוז, אמרו שתהיה שחונה • משה ארלנגר
אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת, תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים • שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת, וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים
כל אדם צופן בעצמו איזו תרשיש, אניה המחשבת להישבר ונינווה לברוח אליה
פרק ראשון בסיפורו של אומץ
הוא לא מבוסס על שום דבר והוא נוגע בנקודות הכי עמוקות של כולנו
יש אנשים שחיים למען המזל, בשביל התהילה, בשביל הכוח. בשביל המשחק. ויש שחושבים שהדברים הפיזיים מגדירים את מה שבתוכם • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים
