תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

לו הייתה לי תיבה שכזו
להפליג על גבה לברוח הרחק
מהמבול החברתי השוטף את עולמי.

לו הייתי יכול לאסוף עימי
שניים שנים, שבעה שבעה
זוגות ויחידים, אנשים ובעלי חיים.

ולצאת.
למסע בו נמצא את השלם ולא נחפש את החסר
בו נלמד יחד לצוף מעל קשיים
להתחזק ברגעים בהם
התחושה כי התיבה מתהפכת.

להביט מבעד לחלון הזדמנויות, ולא מבעד לזגוגיות מטושטשות
לחיות בחלום על יונה ועלי זית
ולהפוך את הטלטלה האנושית
לאי יציב של אחווה.

לא חייבים להגיע להסכמה בכל דיון בתיבה
אבל איש בתוכה לא יבקש להטביע אותה.

Image by falco from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

געגוע

שיר מאת שיפי סלובטיצקי

נביא בעירו

מִי יִקְפֹּץ קְצָת לִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ כְּמוֹ לְאִמָּא מֵרֹב יָמִים, לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּנְבוּאוֹת • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

צבי דוד – חלק 1

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק ראשון בטרילוגיה.

בלילה אחד: הצלתי בחורה מתקיפה והחזרתי כלבה בתשובה

אני צועד מדושן עונג. בראשי דברי תורה, בידי חלה ריחנית. ואז היא הגיעה, מתחננת שאתלווה אליה • אבל מי שבאמת גדעו את ההתעלות היו חבריי. הם הציעו סיגריה, אני ניהלתי דיאלוג עם הכלבה • גרשון מושקוביץ מסכם שבת

רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן

אֵיךְ הַכֹּל עוֹד מִתְעַצֵּם, עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכֹלֶת, וּמִשָּׁם צוֹמֵחַ מֵאֵלָיו • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו