כמידי שנה בשנה בחג החנוכה, צף הויכוח המפורסם בדברי הרמב"ם (משנה תורה, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק שלישי הלכה א'): "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה".
הויכוח בדבריו הוא מהותי ביותר. רבני הציבור הדתי לאומי סוברים שעיקר דבריו של הרמב"ם הוא שחג החנוכה הוא לזכר המלכות שחזרה לישראל יתר על 200 שנה. למרות שהמלכים שלה היו רשעים כגון המלך ינאי רצח את כל הסנהדרין, או הורדוס, אותו רוצח גדול, שהרג את כל זרע המלוכה מבית חשמונאי. ומכאן מוכח שגם מדינת ישראל למרות השלטון החילוני, שאינה רוצחת את חכמי ישראל היא טובה מאד.
במבט שטחי, לכאורה דבריהם נופת צופים. אך כדי שנעשה סדר בדברים, תחילה נביא את לשונו המלאה של הרמב"ם:
"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני".
כאמור מסוף דבריו "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים" לקחו המזרחי ראיה לשיטתם.
ובכן: ראשית נביא את דברי החזון איש על שיטת בריסק בהבנת דברי הרמב"ם, הן ידוע אסכולת בית בריסק שכל דברי הרמב"ם הינם דיוקים בכל מילה ובכל אות, וכל פעם שיש סתירה ברמב"ם, הרי שהיו לו כוונות עמוקות, והדברים ידועים ומפורסמים לכל מעיין בספר "רבי חיים הלוי על הרמב"ם".
אך לא כן היא שיטת רבינו החזון איש. הוא בפשיטות סובר שאם אכן הרמב"ם היה מתכוון לסברות שמתכוון אליהם הרב מבריסק, הרי שהוא היה כותב אותם… אם הוא לא כתב אותם – הרי שהוא לא התכוון אליהם.
וידוע בשמו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שאמר במילים יותר בוטות: "הרמב"ם יושב בשמים ומעלה חיוך מכל מי שמדייק בדבריו, ואומר לעצמו "יפה, לא חשבתי על זה".
ואם כן התשובה פשוטה, אי אפשר לדייק מדברי הרמב"ם ולהוכיח על "מלכות ישראל חילונית שהיא קדושה לדבריו".
אולם גם אם נחמיר כשיטתם של שושלת בריסק, הרי שהדברים שמייצגים רבני המזרחי הינם סילוף חמור ומראה על אי הבנת סעיף ברמב"ם.
ונבאר, בגמ' בעבודה זרה [ט:] נכתב: "מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל"- וודאי שקשה להגדיר תקופה שפשטה מלכות הרשעה על ישראל בכלל "חזרה המלכות לישראל".
בנוסף, מחלקת הגמרא שם בין מלכות בית חשמונאי לבין מלכות הורדוס, ומשמע שרואה את שתי המלכויות כשני דברים נפרדים ושונים זה מזה. אם כן קשה, כיצד מחברם הרמב"ם יחד למלכות אחת?
יתרה מכך, בספר דניאל [י"א כ'] כשמתואר ניצחון החשמונאים ועלייתם למלוכה מופיע התיאור הבא:
"וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה"
ומפרש שם המצודת דוד (ובאופן דומה ברש"י)
"כי האחים הורקנוס וארסתובלוס יתקנאו זה בזה בדבר המלוכה ויביאו הרומים על עצמן למשול בהם כמ"ש ביוסיפון"
הרי שלא הייתה מלכות ישראל אחת.
כמו כן, הרמב"ם בתחילת דבריו, מדבר על התורה והמצוות שהיוונים לא נתנו לקיים:
"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם".
אח"כ הוא ממשיך על בית המקדש שחרב:
"ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים".
ופה מגיע המשפט "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים", וסיום דבריו "עד החורבן השני".
מסיום דבריו נראה שהוא התייחס לבית המקדש, שהרי כתב "עד החורבן השני", ונשאלת השאלה, מה הזכיר הרמב"ם את החורבן השני? הרי אם הוא מדבר על מלכות ישראל (כשיטת רבני המזרחי) המתבקש שיסיים את דבריו "עד שכבשו הרומאים"! וניטל מלך מישראל.
אלא פשוט לומר שכמו שהרמב"ם כתב מפורש בתחילה על התורה המצוות שנאסרו ללמוד ע"י היוונים, וכן הזכיר את בית המקדש שנחרב בידי היוונים. ובדיוק כמו סוף דבריו – שכותב "עד החורבן השני" – כוונתו לחורבן בית המקדש, וזה כוונתו במילים "וחזרה מלכות לישראל על מאתים שנה", מלכות כוונתו היא בית המקדש.
והרי הרמב"ם לא היה טיפש ח"ו. הוא ידע היסטוריה. הוא ידע שינאי הצדוקי, הורדוס הגר אדומי, והנציבים הרומאים – לא היו תקופה טובה ליהדות. כל דבריו במילים "מלכות ישראל" כוונתו לבית מקדש, ועל זה הוא שמח שנשאר בית מקדש "יתר על מאתים שנה" שסופו היה "בחורבן השני".
לעניות דעתי, מי שלא לומד כך רמב"ם, הרי שהוא מוכיח על עצמו שאינו יודע ללמוד רמב"ם ומוטב שיניח את היד החזקה ויתעסק בספרים אחרים.
ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]
רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
8 מחשבות על “רבני המזרחי, במחילה, לא הבנתם את הרמב"ם”
בס"ד
ייש"כ
יש עוד דיוק שראוי ללמוד מהמאמר 'האם לפי הרמב״ם אפשר לומר הלל על שלטון שכופר בהשי״ת' https://tinyurl.com/upzgu6p
ישר כח
שפירא כותב "מלכות ישראל" כוונתו לבית מקדש, ועל זה הוא שמח שנשאר בית מקדש "יתר על מאתים שנה" ,
לשון הרמב"ם וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני". אם הכוונה לבית המקדש השני, בית המקדש עמד ארבע מאות ועשרים שנה, למה אנו שמחים רק עם מאתיים שנה האחרונות של בית שני??? מה קשור נס חנוכה עם כל המאתיים שנה עד החורבן???, אבל אם הכוונה על מלכות ישראל היא אכן חזרה מאז ביטול מלכות בית דוד בזמן חורבן בית מקדש הראשון, למלכות שהיו בהם שליטים יהודים ולא היינו תחת שליטים של ד' מלכויות הכתוב בספר דניאל. וכפי שהגמרא בע"ז מחלק את ימי בית שני, 34 שנה תחת שלטון פרס ומדי, 180 שנה תחת שלטון יון, 103 תחת בית חשמונאים ועוד 103 תחת שלטון הורדוס שהיה נשוי לבת בית חשמונאי, גם הרמב"ם מונה את שנות שלטון היהודית שלא היינו תחת הד' מלכויות.
ברור שהאמת כדבריך. ואגב פלא על כותב המאמר הנכבד שלא זכר להביא את דברי הרב הוטנר זצ"ל בספרו פחד יצחק על חנוכה שדן בעמקות וביסודיות בדברי הרמבם האלו. עך שאין צורך להמציא את הגלגל אלא להתייחס בדיון כאן לדברים שכבר נכתבו בבירור וביאור השורה הזו ברמב"ם
*ברור, שהרמב"ם לא מתכוון שעלינו להודות על יותר ממאתיים שנים שהיו מנס חנוכה עד לחורבן, על מלכות שלנו, שהייתה בכל התקופה הזו. כי בסוף התקופה הזו ,שלטה עלינו האמפריה הרומית על ידי נציבים .
**ונראה, שיש לנקד אחרת : וחזרה מלכות לישראל . יותר על מאתיים שנים לפני החורבן השני . כלומר, האירועים היו יותר ממאתיים שנה לפני חורבן בית שני . ואנו גם מודים על זה שחזרה מלכות לישראל בתחילת התקופה הזו, על ידי הנשיאים הטובים מבית חשמונאי, שמעון, ואחריו יוחנן בנו .
"לעניות דעתי, מי שלא לומד כך רמב"ם, הרי שהוא מוכיח על עצמו שאינו יודע ללמוד רמב"ם וכו' "
פה איבדתי אותך.
גם אני. הכותב מכניס את השקפת עולמו ומעוות את מילות הרמבם כך שיתאימו לדעותיו. כך ודאי לא לומדים טקסט.
כל הפלפול הזה מיותר. צריך לחזור ליסודות. פירוש המילה 'מלכות' בעברית מודרנית זה שלטון. כמו: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, אגב כפי שהרמב"ם פוסק בעצמו כשהוא מגדיר את תקופת ימות המשיח- יציאה משלטון הגויים.