אימפריית החסד ממאה שערים

במסגרת עיסוקי כמדריך טיולים, אני לוקח קבוצות "ישראליות" לסיור בשמחות בית השואבה בשכונת גאולה מאה שערים, כאשר את סיורי למגזר החילוני והדתי בשכונות החרדיות, אני מגדיר "ריבוי אהבת חינם" הכרות בלתי אמצעית המגזר החרדי לא דרך "העיניים של הטלוויזיה הישראלית".

וכך הגענו לחסידות תולדות אהרון המפורסמת בלבושה הצבעוני המפוספס שמכונה "זברה", אותה נסקור במאמר הנוכחי.

נתחיל עם מעשי החסד המפורסמים של החסידות. ובכן, הארגון הכי מפורסם הוא "שערי רחמים" שדואג לאלפי יתומים ואלמנות ומחלק ל-2500 אלמנות בכל חג סל מלא מצרכים לחג, המדהים שהם נותנים לכלל המגזרים! ולכל מי שמבקש!

גם כותב השורות שהתחתן כיתום קיבל מהם 10.000₪ תלושי קניה למוצרי חשמל נצרכים לקראת חתונתו, למרות שאינו נמנה על בני חסידות תולדות אהרון.

יתרה מכך, למרות גישתו האנטי ציונית של האדמו"ר מתולדות אהרון הידועה בכלל הציבור, ולשיטתה מי שמצביע לכל מפלגה שהיא, אף שהיא חרדית שתומכת בשמירת השבת והגברת התקציבים לעולם התורה- הרי שהוא אפיקורס, וירש גהינום(!) וכן הוא חתום על הכרוזים המתפרסמים מידי ערב בחירות התומכים בשיטת העדה החרדית, למרות כל זה הרי שיתומים מכלל המגזרים הלומדים בישיבות מקבלים 10.000 ₪ מהאדמו"ר לקראת חתונתם.

גם אח של האדמו"ר- רבי יוסף יואל קאהן, מוגדר כאדמו"ר על מגזרי, ואף על פי שהוא מבני העדה החרדית, הרי הוא מוסר שיעורים לחיילי צה"ל ונוסע לישובים בשטחי יהודה ושומרון, שיעוריו זוכים לאהדה רבה בכל המגזרים חובשי כיפה בארצינו.

כך למרות שרוב הארגוני חסד בחסידות השונות תומכים בדרך כלל רק בתוך החסידות, חסידות תולדות אהרון תומכת בכלל המגזר החרדי, וראוי לציין שיש להם ארגונים שדואגים גם לחילונים כפי שנפרט בהמשך.

הארגון "שערי רחמים" הוקם בדרישת האדמו"ר ובמימון החסידות ונעשה ע"פ דרישת האדמו"ר שהודיע לחסידיו שרק כך הוא מוכן להיות אדמו"ר! היינו שהאדמו"ר חשש (בצדק) שזקני החסידות יאמרו לו שישקיע יותר בחסידות, וכל עוד שמוסדותיו אינם מושלמים בל ישפיע שפע צדקה לכלל עם ישראל, ולמרות כך האדמו"ר רצה להשקיע גם בצדקה לכלל ישראל, ועושה זאת בהצלחה רבה.

עוד ארגון מפורסם הוא "משען לחולה" שמנוהל בראשות הרב שמעיה שוורץ, הארגון מחלק חינם אין כסף ארוחות לגלמודים מכל המגזרים (כולל חילונים) שולח ארוחות ליולדות. כמו כן, יש להם פעילות למבוגרים שגולת הכותרת "מכון כושר" בשכונת בית ישראל הסמוכה למאה שערים!

הם היו הראשונים שערכו כנסי תרומת דם בציבור החרדי, כמובן שהדם נתרם לכל המגזרים. עד כי היתה תקופה בה כל אברך מחסידות תולדות אהרון תרם דם פעם בחודש. חסידי תולדות אהרון היו הראשונים שלמדו "הצלה" והתנדבו בארגון המפורסם (יהודה משי זהב המפורסם טען שמה שגרם לו לחצות את הקוויים ולהאמין במדינת ישראל, זה הפיגועים הרבים בהם הוא התנדב וראה את הזוועות שגורמים המחבלים הרצחנים ורק אז הבין שגורל אחד משותף לכל היהודים במדינת ישראל).

שמחות בית השואבה המפורסמות מביאים רבים מכל המגזרים והעדות לבקר בבית מדרש המפורסם בשכונת מאה שערים ולרקוד שכם אחד עם בני החסידות, סיפור מעניין שתמיד בעת ששרו את השיר המפורסם "ה' הוא מלכינו ולו אנחנו עבדים ובשלטון הכופרים אין אנו מאמינים" שיר שהלחין ר' עמרם בלוי בעת שהיה כלוא בבית במעצר מחמת ההפגנות הרבות שנערכו בימי קום המדינה, תמיד המבקרים הדתיים לאומים היו יוצאים מהמעגל. בתקופת ההתנתקות בעת שהציבור הדתי לאומי היה מאוכזב מאוד ממדינת ישראל ומגירוש יהודים מביתם על ידי "ראשית צמיחת גאולתינו", הרי שהם רקדו והתכוונו בכל מילה ומילה של השיר הקנאי.

עוד ארגון חסד הוא "זה לזה" של הרבנית רוטנברג אחות של אדמו"ר מתולדות אהרון שדואגת לאלמנות ויתומים (שוב מכל הציבור החרדי!) וכן עורכת קייטנות ליתומים, יש עוד ארגון "יד אברהם" שמחלק עשרות אלפי מוצרים למשפחות נצרכות, תומך במשפחות שאין להם ילדים ועוד.

מדוע תולדות אהרון עלו לארץ ישראל?

ובכן, אם נביט בבניין המרשים של החסידות, נראה שהוא בנוי מול כנסייה רומנית, ולכן הקיר בנוי גבוה במיוחד כדי לחסום את הנוף. (אגב, אגדה שמספרת מדוע באותו הרחוב בנוים מספר כנסיות? ובכן, לפי ההיסטוריה של הנצרות "אותו האיש" נצלב בידי הרומאים ונקבר מחוץ לגבולות העיר העתיקה. וכך חשבו עד לפני מאה וחמישים שנה שגבולות העיר העתיקה בזמנו של אותו האיש, היו היכן שנקבר, קרי כנסיית הקבר. הפלא הגדול הוא כשגילו את החומה השלישית שבנה אגריפס ברחוב החומה השלישית!  ופני הנוצרים הובכו. מה עשו? בנו באותו מקום שמצאו את שרידי החומה השלישית, הם בנו מספר כנסיות כדי לטשטש את הממצאים הארכיאולוגים) חסידי תולדות אהרון הגיעו לא"י בתקופה הבריטית לאחר שנוצרה מחלוקת בינה לבין חסידות סאטמר בהונגריה. בדרך כלל יהודים עולים לא"י מאהבת הארץ, או כיון שגוים רודפים אותם, אבל כאן זה היה מסיבות אחרות. באותם הימים היו שני רבנים מפורסמים בהונגריה, רבי יואל מסאטמר ורבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ולמרות ששניהם היו באותה השקפה, הם לא שיתפו פעולה.

בהערת אגב פלא פלאים שהאדמו"ר ממונקאטש הקנאי לא הסתדר עם גדולי ישראל שפחות או יותר היו עם השקפתו כאדמו"ר מסאטמר וחביריו, ואילו דווקא עם הרבנים שמיצגים את גישת ה"נאו אורטודוקסיה" כגון הרב ווינברג ראש הישיבה של בית המדרש לרבנים בברלין, שררה ביניהם ידידות רבה, כאשר האחרון אף כובד בברכה בחופת ביתו היחידה של אדמו"ר ממונקאטש שנערכה בשנת 1933 בפאר והדר לעיני עשרות אלפי מוזמנים, חתונה שזכיות השידור בה נמכר לחברת "פוקס" האמריקנית תמורת סכום גדול. 

רבי אהרון ראטה רבם של חסידי תולדות אהרון היה מקורב לרבי ממונקאטש ולכן חסידי סאטמר לא הסתדרו איתו, השיא כך מספרים יודעי דבר בזקני החסידות תולדות אהרון ששמו מסמרים חלודים במקוה שטבל בו רבי אהרון, ובנס הוא לא נפצע. לאור ההתנכלויות הרבות עזב רבי אהרון את הונגריה ועלה לא"י עם חבורה מחסידיו. 

בא"י הם הצטרפו לבגדים הירושלמים הזברא המפורסמת. האמת שבגד הזברא הינו בגד ערבי טורקי מובהק, היאך הגיעו יהודים ללובשו??

ובכן, מסופר שבימים הראשונים להתיישבות תלמידי הגר"א האשכנזים בירושלים בראשית המאה ה-19, הם טרם סידרו לשלם את החובות של החבורה המשיחית שהונהגה בידי ר' יהודה חסיד משדליץ (היעב"ץ יצא באופן חריף כנגד בני חבורת ר' יהודה חסיד, ובספר "משיחי השקר ומתנגדיהם" ליקט את כל המקורות באופן נפלא). הטורקים מבחינתם ידעו את מאמר חז"ל "כל ישראל אחים" והם ביקשו מכל יהודי את החוב של ר' יהודה חסיד! ולכן לא התגוררו אשכנזים בירושלים מחמת המוסלמים שהציקו להם.

רק בספרדים הם לא נגעו לרעה, מחמת שהם שיכנעו אותם "איננו אחים של האשכנזים, מראינו שונה, לשונינו שונה, ולבושינו שונה" (מרתק להיווכח שהספרדים היו הראשונים לטעון שהם לא קשורים לאשכנזים ואכל"מ) ולכן אך ורק ספרדים התגוררו בירושלים בשנים הללו, מה שגרם לשליטת הספרדים בכל מוסדות הדת עד סוף המאה ה-19!

אומנם היו אשכנזים ששמו נפשם בחיקם, והתחפשו לספרדים! כמו שמעיד רבי יהוסף שוורץ מחכמי ירושלים על גדול תלמידי הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב ש"הוכרח להתחפש בשמלות הספרדים" גם ר' משה ירושלמי כותב ביומנו "אסור לו ליהודי ממדינותינו מפולין או מארצות אשכנז אחרות להיכנס לירושלים, אלא אם כן הוא מלובש במלבושי תוגרמה, (טורקי) ומדבר בלשון תורגמה עד שאין יודעים בו שמאשכנז הוא וכל זאת בגלל מעשה חבר החסידים שעלו עם רבי יהודה החסיד השני ע"ה".

רק בשנת 1820 השולטן ביטל את הדרישה המחוצפת של בעלי החובות לדרוש מכל אשכנזי את חובות חבורת ר' יהודה החסיד,, ואשכנזים החלו להתגורר בירושלים חופשי, אבל קיבלו בירושה את הביגוד הטורקי. (מעניין ביותר שבעיר העתיקה ברובע הנוצרי ישנו חייט זקן שמייבא את הבדים הנ"ל מטורקיה, והנ"ל טוען שאבות אבותיו הם אלה שתפרו ראשונים את ה"זברא" ליהודים).

אומנם גדולי החסידות מצאו טעמים כמוסים לטעם בגדי הטורקים שהאשכנזים היו חייבים ללבוש, הגה"צ רבי ישעיה אשר מרגליות כותב שלא לשנות את מלבושי א"י, דהיינו הקאפטין כי הם הלבושים שלבשו האבות הקדושים! הוא גוער במי ש"פוערים פיהם ובחוצפה יתירה אומרים בלשון החפשים על לבושי ארץ ישראל – לבושי הערבים" וממשיך וכותב בשם צדיקים מפורסמים שאברהם אבינו לבש את את הקאפטין. 

לעומתו הגה"צ רבי אברהם דוד וואהרמן אב"ד בוטשאטש כותב שנעשו שינוים בקאפטן כדי שלא יראה כלבוש ערבי, גם הוא מוסר לנו ששלושת האבות הקדושים לבשו את הקאפטן, ומעיד בשמו של  הגה"ק רבי אלעזר מנדל מלעלוב שראה אותם לבושים כך!  אומנם כדי שלא יהיה דומה לגלימת הישמאעלים, הוא שינה כמה שינוים, כמו כן, כל תבנית הקפטין היא על פי תורת הסוד, הוא עשוי מכ"ו חתיכות כמנין "הויה", הפסים בשרוולים הם עגולים כתפילין של יד, והפסים בחזית הם לאורך כתפילין של ראש.

אגב. גם ע"פ המחקר, רא"מ מלעלוב הוא אשר קבע את השרשת הביגוד הטורקי, כלבוש ירושלמי ועד ימיו הענין לא הוברר כיאות.

ופלא גדול על האשכנזים שעשו כך, ונשתמטה מהם הלכה מפורשת שנפסקה בשו"ת רדב"ז לרבי דוד בן אבן זמרא (מחכמי מצרים במאה -16) שפוסק שאסור לעולים לא"י לשנות מלבושיו לבגדי עכו"ם כדי להימלט מתשלום חובות לגוים, אולם מסתבר שהם סמכו על רבי משה איסרליש (מחכמי פולין במאה ה-16) שמשמע מדבריו שכל האיסור ללבוש בגד גוים הוא לשם פריצות, אבל לשם תועלת כספית, אין בעיה.

ההתפלגות בחסידות

נחזור לרבי אהרון ראטה מנהיג חסידות תולדות אהרון שנפטר בשנת 1947 לאחר ששנים קודם הוא שינה את שם החסידות ל"שומרי אמונים".

מי ממשיכו? לכאורה לא היו צפוים בעיות, כיון שהבן רבי אברהם חיים היה מאוד צעיר, ולמרות שחתנו של האדמו"ר המנוח- רבי אברהם יצחק היה ת"ח עצום. לא היה ברור שהוא זה שימשיך אותו, כיון שהירושה בחסידיות ההונגריות אינה באה בירושה מאב לבנו, ושם מקובל שגדול תלמידיו של האדמו"ר המנוח, הוא זה שמקבל את ההנהגה. אבל אז הגיע חלום שטרף את הקלפים.

במהלך ימי השבעה חלם חלום חתנו של רבי אהרון – רבי אברהם יצחק קאהן כי האדמו"ר זצ"ל התגלה אליו ודרש ממנו להמשיך אותו! וכך במשך שלוש שנים החתן קיבל את הירושה, והמשיך את  חמיו על כס ההנהגה.

שלוש שנים אח"כ הבן גדל והחליט שהוא צריך להמשיך את אביו, והאדמו"ר מתולדות אהרון הוצרך לעבור לבית כנסת אחר, ובשנים הראשונות כמעט ולא היה לו מנין, ובמשך 10 שנים עברו החסידים טיפין טיפין מאדמו"ר משומרי אמונים לאדמור מתולדות אהרון והראשון נשאר עם עשרות משפחות בלבד.

הסיבות לכך שעזבוהו רבות ומגוונות, יש כאלה המצביעים על כך שהבן לא היה קיצוני כמו אביו והיה מתון יחסית כלפי הציונות (הדבר היה מפאת פסק של הבד"ץ בשנת 1975 על בנין בית יעקב הישן, לרעת חסידות שומרי אמונים, ומאז האחרונים התנתקו מהעדה החרדית) ויש כאלה המצביעים שהאדמו"ר משומרי אמונים היה נוקשה כלפי חסידיו, ולכן הם עזבו אותו לטובת אדמו"ר מתולדות אהרון.

"פילוג יוצר פילוג" וכשרבי אברהם יצחק קאהן -אדמו"ר מתולדות אהרון בשנת 1996 נפטר והוא השאיר שני צוואות!

בצוואה הראשונה הוא כותב שהבן הראשון (לימים אדמו"ר תולדות אברהם יצחק) יהיה אדמו"ר! אח"כ הוא מחק את הפסק לבחור את הבן הבכור, וכתב עוד צוואה (שניה) בה הוא מצווה על בניו שיעשו בחירות! ושאלת השאלות מה הפריע לאבא ששינה בו ממחשבתו הראשונה?

ובכן חסידי הבן השני (לימים אדמו"ר מתולדות אהרון) מספרים שהבן הבכור לקח ביטוח לאומי ממדינת ישראל ואחריו לקחו מספר חסידים, מה שגרם לאביו לחזור בו ממינוי, ולתת לחסידים להכריע.

לעומתם חסידי הבן הבכור טוענים שהצואה השנייה שקוראת לבחירות היא המזויפת, וכן התיקון בצוואה הראשונה בה האדמו"ר מחק את ציווי בחירת הבן הבכור- הוא זיוף! ולטענתם באמת האדמו"ר המנוח רצה שהבן הבכור יהיה האדמו"ר (אגב עד היום חסידי תולדות אברהם יצחק מוגדרים מעט יותר פתוחים למדינת ישראל יחסית לחסידות תולדות אהרון).

בד"ץ עדה חרדית הכריע שהצוואה השניה קבילה, ונערכו בחירות בהם זכה הבן השני בשני שליש מהחסידים, אולם ברכוש, פסק הבית דין על חלוקה הוגנת וכך שהבן הבכור ירש חלק מהבניינים של אביו.

מספרים שבימים של הקמת החסידיות עברו במתח רב, ואף מספר גיטין היו בתוך המשפחות. אך בימינו נרגע הדבר.

מעניין שלגבי מה שנטען "כזיוף" צוואה, "כבר היה לעולמים" בעת בנית  שכונת מאה שערים, ומסופר על בונה השכונה רבי זלמן בהרן בשנת תרל"ד  שהייתה ישיבת צוות בין ראשי חברת מאה שערים  וכולם חלקו על ר' זלמן שרצה להרחיב את השכונה. הישיבה הסתיימה ללא תוצאות, עד שלמחרת מתפרסם גילוי דעת מאת ש"ס שבו הוא מצדד בעד רבי זלמן בהר"ן, ולפיו חובה על כולם לשמוע לו! ש"ס היה ראשי תיבות של רבי שמואל סלאנט. ואכן מיד אח"כ נערכה הצבעה, והצעתו של רבי זלמן אושרה. 

יום לאח"כ מאה שערים רותחת מזעם! התברר שהמכתב זויף, ורבי שמואל סלנט לא הביע דעה! פנו המפגינים לר' זלמן שאמר להגנתו "לא טענתי שש"ס זה רבי שמואל סלאנט ,כוונתי לשלמה סנדלר". מיותר לציין שמאז תושבי מאה שערים לא מאמינים לחתימות על גבי לוחות מודעות הרחוב.

---

ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL