זכני ריבון העולמים לעבוד בעבודה מיוחדת עד מאוד כמדריך סיורים, כך שכל יום אני מבקר במקומות חדשים ומכיר אנשים חדשים.
בכל מקום אני משתדל להציג את הפן התורני וההיסטורי של המקום, אך אחד המקומות שהתקשיתי למצוא בו עניין מיוחד עד כה הוא מעיין הסטף הסמוך לירושלים, שהינו אתר מבוקש מאוד ע"י המון טיילנים בארצינו, שנים רבות אני מבקר במקום עם קבוצות ממגוון גילאים, החל מכיתות ג' במערכות החינוך, עד קבוצות פנסיונרים וגימלאים, ובשבוע האחרון זכיתי לגלות בו פן רוחני חדש מדהים ומרגש בנקבת המערה.
מה אירע אתם שואלים? מה התחדש?
ובכן, בביקורי האחרון במקום לאחר עלייה מאומצת במאות המדרגות המובילות לאתר כשכל המטיילים מאחורי מתנשפים, אנו לוגמים מעט מים, נחים ומביטים בנוף המדהים הנשקף בהרי ירושלים, ואני מתחיל בהדרכה על מעיין שכבה, על חקלאות בעל ושלחין (כמובא במסכת מועד קטן) ועוד.
לאחר ההדרכה פונים אלי זוג כשהאשה בשלבי הריון מתקדם ושואלים אותי היכן המקור של הנביעה? (האמת שהופתעתי לראות אשה במצב כזה באמצע המסלול המאתגר, ועוד יותר הופתעתי על המשך הסיפור) הראיתי לזוג את מקור הנביעה ואז בלחש שאל אותי הבעל היכן המקום המדויק במעין שבו הסגולה הנפלאה של המקום פועלת יותר?
כאן נפלתי, לא ידעתי במה מדובר, להפתעתי הבעל החל מספר שמקובל לחש לו על מי המעין שהינו מסוגל ביותר לפתור את אחת הבעיות הנפוצות אצל נשים בהריון, מדובר במקרה שהעובר שוכב הפוך ממה שצריך להיות, או בז'רגון הרפואי "מצג עכוז", וסוברים גדולי המקובלים זי"ע ושיבלח"ט שליט"א, שאין צורך ללכת לרופא אלא צריך להגיע למעין הסטף באופן זוגי, הבעל צריך לשתות מים לתוך פיו, ולהעביר לאישה את המים באופן כזה או אחר.
האמת שנדהמתי מהסגולה הנפלאה שלא שמעתיה מעולם, ובסיום הטיול, נכנסתי לבית המדרש, ניגשתי למדף ספרי המקובלים, פתחתי זוהר, שער הגלגולים וספר החזיונות ואורו עיני. והעליתי על הכתב מאמר מקיף ויסודי על "קדושת נוזלים ביהדות".
ובכן, כידוע לנוזלים ביהדות יש מעמד קדוש במיוחד. כבר על אהרון הכהן נאמר "וְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֨יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ".
המים הקדושים של בארה של מרים ליוו את אבותינו במדבר, והבאר עצמה נגנזה בכינרת שאף היא עצמה קדושה במיוחד (חכם חיים אבולעפיה כתב שהיא הצילה את יהודי טבריה ממלחמת סאלימן בשנת 1742 ובקדושתה שאבה את הפגזים לכינרת).
חג ניסוך המים
בבית המקדש היה חג ניסוך המים שנשאב ממעין מוצא ואף היה שער מיוחד שנקרא "שער המים".
וסדר הארועים היה כך, בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים קדושים ממעיין השילוח בצלוחית של זהב . השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בשירת הלויים ובכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים בבית המקדש שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות ובשופרות. הכהן שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה בכבש אל מזבח העולה ושופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המים והיין היו נשאבים דרך המזבח לשיתין (חלל עמוק מתחת למזבח).
מצווה כה קדושה של "ניסוך המים" נתקלה בהתנגדות של הצדוקים, ובמסכת סוכה מתוארים ניסיונות של הצדוקים לשלול את מצוות ניסוך המים, אליה התנגדו כיוון שאינה נזכרת כפשוטה בתורה שבכתב אלא אך ורק במסורת הפרושית לתורה שבעל פה. מתואר אף מקרה בו כהן גדול צדוקי (בימי ינאי המלך) ניסך את המים על רגליו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת העם הייתה קשה ביותר – "רגמוהו כל העם באתרוגיהן". בשל מחלוקת זו, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה – כדי לשלול את דעתם של הצדוקים
גם על מי מקוה נאמר בפסוק "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר", וקדושת המים מטהרת את הטמא שטובל בהם.
כמו כן, יש מי סוטה שמזהה אשה שנסתרה עם גבר זר, וסדר התהליך הוא כך, הכהן אוסף מים קדושים בכלי חרס ושם בהם עפר מקרקע המשכן. לאחר מכן, הכהן פורע את ראש האישה, שם בידיה את מנחת הקנאות, ומשביע אותה:
"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם-לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת, וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת-שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, בְּתֵת ה' אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן." (במדבר ה' י"ט)
בשלב זה הכהן כותב את "האלות האלה" בספר ומוחה את הכתב אל המים, אותם האישה שותה. במקרה שבו האישה אכן נאפה עונשה הוא "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ".
בדורות האחרונים התקדש במיוחד מקוה האר"י וכן הייתה סגולה (שהתבטלה ברבבות השנים) על המים הקדושים במערת הלל ושמאי (על כך מאמר נפרד בהמשך).
סגולת יין הסיומים
זכה דורנו בסגולה הנפלאה של יין הסיומים משולחנו של הגר"ח קנייבסקי שקדם לו המים הקדושים של הבאבא סאלי.
על המים הקדושים של הבבא סאלי מספר יהודי בשם אבי ששון ששכב בתרדמת שבוע שלם לאחר שנפל בגיל שנתיים וחצי מקומה שניה, והוא ניצל בזכות מים קדושים!
וכך דבריו "הבבא סאלי לקח קערת מים ובירך עליה ארוכות. הוא ביקש מסבתי, גיסתו, שתמרח עליי את המים במיטה בה שכבתי בבית החולים. כשסבתא הגיעה עם המים לבית החולים, היא ניגשה למיטתי, והחלה למרוח את המים על כל גופי הצנום.
ולאחר שבוע וחצי בתרדמת – קמתי והתחלתי לרוץ במסדרון המחלקה" מסכם שוושני "כך בעזרת מים קדושים הציל הבבא סאלי את חיי"
וכך מפורסם אצל מוכרי היין משולחנו של מרן שר התורה שליט"א
ליקטתי מחוברת של ארגון צדקה מפורסם המעניק לתורמיו את יין הסיומים, וכך מסופר בעלון "אסנת מספרת לנו בהתרגשות על הישועה שראתה בעקבות שתית היין:
בנה כבן שנה וחצי היה חולה הרבה, צינון, חום וכו', מאז שהבקבוק אצל אסנת, היא נותנת לו כל ערב שבת לשתות
מהיין המיוחד, ומאז ב"ה הילד בריא ללא מחלות, ההבדל הגדול כל כך בולט אצל אסנת, פתאום כל החיים הפכו להיות רגועים ואחרים.
גם גלית משתפת אותנו בסיפור המופלא:
שקט דממה הרחוב נם את שנת הלילה כולם אוגרים כוח ליום המחר, ורק בבית אחד מתהפכת האישה על משכבה, ולא מצליחה לישון, ב"ה היא זכתה לשמוע על הרחבת משפחתה בקרוב, בעז"ה בחודשיים הקרובים היא תזכה ללדת עוד ילד , אך שנו דבר אחד שמטריד את מנוחתה, היום כשביקרה אצל הרופא הוא
העלה חששות לגבי התפתחות העובר והיא דואגת ומתפללת שאכן הכל יעבור בשלום. גלית יודעת שהיא חייבת לעשות השתדלות גדולה, היא רוצה לתרום כסף לצדקה, שהרי 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה' – כן, היא מחליטה שהתרומה תהיה ההשתדלות שלה והקב"ה יעזור וכל החששות שלה יחלפו כלא היו, גלית חושבת למי תתרום, יש כל כך הרבה מקומות שאפשר לתרום להם, במה היא תבחר?
לפתע ממש משמיים צדה את עינייה מודעה בעיתון ובה הפרסום של אות חיים – העמותה שדואגת לילדים במצוקה. המודעה מספרת שכל התורם הו"ק לארגון מקבל את היין של הרב קנייבסקי, יין הסגולות המיוחד. היא מרגישה שזה ממש מיוחד בשבילה. היא מרימה טלפון מיד אות חיים, תורמת והשליח כבר בא אליה עם בקבוק מיין הסיומים. גלית מספרת לנו בהתרגשות שאכן זכתה לראות את הישועה ובשעה טובה נולד ילד בריא ושלם. ובקבוק היין המיוחד שנותר בווטרינה מזכיר לה כל רגע ורגע שהיא עשתה את ההשתדלות שלה במקום הנכון, בוודאי שיגדל התינוק ויתפתח כמו שצריך היא תספר לו בהתרגשות את הסיפור הנפלא הזה.
נחזור למים הקדושים של מעין הסטף, ובכן על סגולה
זו כתב גאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א:
"יש אומרים כסגולה להיפוך הולד שלא יהא מצב עכוז, לשתות מים מהמעין ולהעבירו לפיה (אם אינה טמאה נידה.- לנהוג כן רק כשאין שם בני אדם)" (קונטרס הכל יודך עמוד נ"ז).
ובספר "רפואה וחיים מירושלים" כתב:
"אשה שולדה נתהפך בבטנה ילך בעלה למים חיים וישאב בפיו מלא מים חיים ויניח המים מפיו לפיה ולא ידבר עם שום אדם בהולכה והובאה עד שיתן המים לפיה ויועיל בעזרת ה'"
כאן שאלתי את עצמי, הרי גדולי הפוסקים כתבו על סתם מעין, והיכן התפרסם הסטף כמקום קדוש ומסוגל?
ובכן, באמת ע"פ השמועה שמעתי מגדול הפוסקים גאב"ד העדה החרדית הרב פישר זי"ע ששלח את תלמידיו למעין הסטף למטרת הסגולה הנפלאה (אומנם לא ראיתי שהוא כתב כן בדוקא לסטף, או ששלח את תלמידיו לשם, כי פשוט היה זה מעין קרוב לירושלים.) אבל בחסדי ה' שמעתי על רבנית גדולה שעוד בחייה העידה שהיא בעצמה קיבלה את הישועה במקום הקדוש "הסטף".
והסיפור הוא כך, בשנת תשע"ה במוצאי שבת, הופיעה מחזירת התשובה המפורסמת הרבנית עדן הראל בערוץ 10 בתכנית "אינטימי" אצל רפי רשף וסיפרה על נס שקרה לה לפני לידת ביתה אביגיל. כמה שבועות לפני הלידה "הילדה לא רצתה להתהפך, הרופא אמר שאין סיכוי", היא סיפרה. הכוכבת שמעה על סגולה של "בעל הסולם" שכתב בספרו "שצריך לקחת ממקור המעיין להביא את המים על מקום העובר".
ואכן כך היה, הראל הגיעה למעין הסטף סמוך לירושלים, לגמה ממי המעיין, "לאחר מכן אירע הנס – העובר התהפך". סיפרה בעיניים בורקות לקהל צופיה.
מסתבר שכך, מאז שמע הסגולה (שע"פ מרן הגאב"ד הגר"מ גרוס שליט"א וקדם לו המקום בעל ספר "רפואה וחיים מירושלים" פועלת בכל מעין) התפרסמה בציבור הרחב דווקא על מעין הסטף.
ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]
רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
2 מחשבות על “מים קדושים ביהדות”
מרתק
מעניין. "באופן כזה או אחר".
אהבתי בהצלחה