ובכן, ידוע שהחתם סופר עודד את כל העולים לארץ ישראל לעלות לירושלים עיר הקודש. אך דווקא ידידו הגדול רבי ישראל משקלוב שהחת"ס מכנהו "מרא דארעא קדישא" לא שמע בקולו והתגורר בצפת.
רבי יצחק לוריא – האר"י הקדוש, נולד בירושלים בשנת 1534, בגיל שמונה עבר עם אמו האלמנה למצרים, בגיל 26 (שנת 1570) עלה להתגורר בעיר צפת, ושנתיים אח"כ נפטר. תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל מעיד שהאר"י לא נכנס לירושלים.
רבי ישראל משקלוב נולד בעיר שקלוב בשנת 1770, למד תורה מפי הגאון מוילנה, בשנת 1809 עלה עם תלמידיו להתגורר בצפת, והנהיג את קהילת הפרושים עד פטירתו בשנת 1839.
רבי אברהם ישעיהו קרליץ נולד בשנת 1878 בבלרוס, בשנת 1933 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב, לא לפני שסרב לשמש כמנהיגה של העדה החרדית בירושלים, ולהתגורר בה! בהמשך עבר להתגורר בבני ברק.
שאלת השאלות, על שלושת ענקי הרוח, הרי ירושלים היא היחידה המוזכרת בתנ"ך, והכותל הוא המקום היחיד שלא זזה ממנו שכינה, ומדוע לא גרו בה?!
ר' צבי הירש לעהרן ראש ארגון "הפקידים והאמרכלים" שעזר ותמך בלומדי הכוללים בארץ ישראל במאה ה-19, שלח מכתב לחתם סופר שבו הוא מסנגר על רבי ישראל משקלוב שאינו מתגורר בירושלים.
ןכך כותב לעהרן "רבי ישראל אינו מעונין לגור בירושלים מאותו סיבה שהאר"י לא התגורר בירושלים- כיון ששמע בשם מקובל שהס"מ (השטן) שם את רגלו אחד על בית תיפלת הנוצרים, (כנסיית הקבר) והשני על המסגד בהר הבית, ואין ביכולתו של עם ישראל להתמודד באותה שעה עם כוחות הטומאה הנמצאים בירושלים!".
מי הוא אותו מקובל?!
המקובל עליו כותב לעהרן, הוא חכם רפאל טרויוויש מחכמי איזמיר שבטורקיה שכותב בהקדמה לספרו "צח ואדום" בשנת 1740, שהאר"י ראה רגל אחת של הס"מ על הר הבית, ורגל שניה על כנסיית הקבר, וכשהוא ראה את הסיטרא אחרא, הוא סבר שאין לנו כח להילחם בה, ולכן הוא עלה לצפת, שאין שם מסגדים וכנסיות, כיון שהיא אינה מרכז לנצרות והאיסלם".
סיבה אחרת לאי הגעתו של האר"י לירושלים, מוסר לנו יהודי תושב מצרים במאה ה-17, ר' יוסף סומברי "בעת האר"י התגורר במצרים התגלה אליו מלאך ה', וגער בו "מה לך בארץ טמאה זו? לך לגליל העליון, לצפת. ושם תזכה לעלות למעלה יותר! גם דע לך, שימי חייך הם מעטים, ושם תזכה לקבורה… וישכם הרב בבוקר, וירכב את בניו ואת ביתו על הגמלים, ויקום וילך לצפת".
מדוע רבי ישראל משקלוב לא התגורר בירושלים?!
רבי ישראל משקלוב עלה להתגורר בצפת, ולא בירושלים כיון שהוא סבר שהקמת הסנהדרין וגאולת ישראל תגיע מהגליל! המקור לכך הוא דברי חז"ל "עשרה גליות גלתה סנהדרין… ומטבריה עתידין להיגאל!" וכמו שחז"ל כותבים שמשיח יתגלה בגליל, הרי שמקום המגורים חייב להיות בצפת!
ולכן קהילת הפרושים מתישבת בעיר צפת, נביא מספר מקורות שהמשיח יתגלה בצפת. כבר רשב"י בספרו הקדוש "הזוהר" כתב שגאולת ישראל תתחיל מהגליל, חכם מצרי בשם רבי יוסף הלוי נזיר חי במאה 17, בספר 'מטה יוסף מביא סיבה לכך, כיון שעשרת השבטים גלו קודם, לכן הם צריכים לחזור קודם, והעיר צפת היא הגבוהה ביותר מ"ממלכת ישראל" שגלו לפני "ממלכת יהודה".
אומנם בזוהר נכתב שמשיח יבוא מהגליל, אבל במדרש נכתב במפורש שמשיח יבוא מהעיר צפת, "אמרו לו, מרי להיכן נינצל? אמר להם לגליל העליון.. אמר ר' הונא בשם ר' לוי מלמד שיהיה ישראל מקובצים בגליל העליון, ומצפה עליהם משיח בן יוסף מתוך גליל והם עולים משם וכל ישראל לירושלים".
גם רב האי גאון, בספרו 'אוצרות אחרית הימים' מוסר לנו על הגליל העליון וחלקו בביאת המשיח "ובעת ההיא יעמד איש מבני יוסף בדברא ויקרא "משיח ה'. ויקבצו אליו אנשים רבים בגליל העליון ויהיה להם למלך… אז יעלה משיח בן יוסף עם האנשים המתלקטים אליו מן הגליל לירושלים. ויהרגו את הפקיד אשר למלך אדום".
וכן רבי סעדיה גאון כותב על משיח בגליל "אם תשלם התשובה יבוא בן דוד מיד פתאום יבוא האדון, ואם לאו יבוא הקץ בהשלמתו ואז יהיו מלחמות ויעמוד איש מבני יוסף בגליל".
בימינו מסופר על הצדיק ר' אברהם פיש שהתבטא בפני מקורביו "רצוני להיקבר בעיר צפת, שכן רצוני לראות את מלך המשיח אשר יבוא מן הגליל, וחפץ אני לראות את פניו ראשון".
משיח בצפת בראי הנוסעים הנוכריים
אמנם נבצר מאיתנו לרדת לעומק כוונתם של גדולי הדורות שעברו, אך מיומני המסעות של התיירים הרבים שפקדו את ארץ ישראל, ניתן ללמוד על הילך הרוח של אותה שעה.
הנוסע אנטואן רניו בשנת 1549 שומע ממארחיו היהודים בצפת שמשיח יבוא מצפת! גם ג'והן סאנדרסן בשנת 1601 מבקר בצפת, שם אומרים לו היהודים שמשיח יתגלה בהר הגבוה הסמוך לצפת "הגענו לעיר הנקראת צפת, ביום עשרים וארבע ליוני. כאן מצפים היהודים למשיחם שיופיע על פני ההר הסמוך הגבוה ביותר".
אבגניוס רוג'ה בשנת 1633 כותב שבחג שבועות היהודים התקהלו בעיר צפת שבגליל "כי חושבים הם כפי שכמה רבנים מורים להם, שבעיר צפת זו צריך לבוא המשיח שהם מחכים לו" הוא ממשיך ומוסר לנו בשם יהודי צפת, שלא די שמשיח יתגלה בצפת, אלא הוא יולד בצפת!
ריצ'ארד פוקוק בשנת 1738 מוסר לנו מאת מארחו היהודי "ימשול כאן המשיח במשך ארבעים שנה, לפני שיקבע את מושבו בירושלים".
אותו הדבר בדיוק מוסר לנו הנוסע אלכסנדר ויליאם קינגלייק "צפת יושבת בגאוה כמצודה על ראש הר מלא צוקים, ועם זאת נראה המקום נאה ויפה.. עיר זו היא אחת מערי הקודש הנזכרות בתלמוד ולפי מקור זה ישלוט כאן המשיח ארבעים שנה לפני שישתלט על ציון" (הערה- הנוסע עירבב בין המדרש שהביא ר' אשתורי הפרחי שתחיית המתים תוקדם בטבריה 40 שנה, י"ש).
מוסיף לנו הנוסע יוהאן אאגידיוס ואן אגמונט בשנת 1723 שרושם ביומנו "מפי רבותיהם הם לומדים כי המשיח העתיד להיולד בגליל, יעשה את צפת לבירת מלכותו החדשה שתקום כאן על הארץ, וכי אלה שיתגררו שם בזמנים המזהירים האלה, יוכלו לצפות ממנו לחסדים לא שכיחים ביותר".
גם קונטסטאנטין פרנסואה וולני בשנת 1785 מוסר לנו "היהודים מאמינים שהמשיח יכונן את מושב שלטונו בצפת".
האגדה הכי מענינת שמוסר לנו בגניוס רוג'ה תוך שהוא מערבב את חג הסוכות באופן מצחיק למדי.. "בשנת 1633 המון רב של יהודים הגיעו לשם (לצפת) מכל קצווי המזרח, והאמינו כי בזמן הזה עתיד משיחם להיולד. בחודש ספטמבר הם חוגגים את חג הסוכות בזו הדרך. כל בעל בית בונה על גג ביתו סוכה, או תא שגדלה כשמונה זרתות, והיא עשויה מענפי דפנה ומשאר עצים רעננים, והן מקששטים אותה בפנים באריגים יקרים ובכל מחמדיהם, ואח"כ הם מציעים שם מיטה מקושטת היטב ועילה שוכבת אחת הבנות בלילות חג הסוכות הנמשך שבוע ימים. לפני המיטה מנורה דולקת, בימי החג הזה הם שמחים שמחה גדולה בתקוה כי אחת הבנות הללו עתידה ללדת את משיחם".
עד היום אגדה היא בפי תושבי צפת על "סמטת המשיח". וכך מספרים זקני צפת.. "מעל הסמטה הכי צרה בצפת התגוררה אשה זקנה בשם יוכבד רוזנטל. בכל לילה לפני שהלכה לישון, היא מזגה שני כוסות, האחת של קפה והשניה של תה, והניחה אותן במרפסת ביתה. האשה הלכה לישון, וכשהיא התעוררה, הכוסות היו ריקות!
האשה לא ראתה מעולם את האיש בעבורו הייתה מכינה המשקאות. והיא הבינה שמחמת קדושתו היא לא ראויה להיפגש עם האיש, מכיוון שזהו המשיח בכבודו ובעצמו, שמסתובב בין סמטאות צפת ומחכה לרגע המתאים להתגלות.
בוקר אחד נמצאו הכוסות מלאות. האשה נחרדה. האם עזב המשיח את צפת? ואכן, באותו יום פרצו פרעות ביהודי צפת מסתבר שהמשיח כבר היה כאן, אבל ההזדמנות להתגלותו הוחמצה. חבל, אבל, לוחשים בסוד זקני צפת, הוא עוד ישוב. וכשהוא ישוב, הוא יחזור לסמטה הזו.
מדוע החזון איש לא עלה לירושלים?!
החזון איש לא עלה להתגורר בירושלים, ולא הסכים לכהן כאב"ד העדה החרדית, כיון שהוא לא הסתדר עם הקנאים בירושלים. וכיון שהיה בה מחנות, בתוך הקנאים ובתוך אגודת ישראל, הוא היה חייב לתפוס צד, מה שהוא לא רצה בשום פנים ואופן.
החזון איש התבטא על הירושלמים שהם פועלים הלכתית ע"פ רגש, ולא על פי שכל".
כמו כן, הוא נחלק על רבי אלחנן וסרמן שהוחשב מאוד בחוגים הקנאים בירושלים שאסר לקבל תקציבים מקק"ל ואסר על עבודה עברית, לעומתו החזון איש לא ראה בעיה בעליית חילונים לארץ ישראל, כדי שיעסקו בבנית הארץ.
החזון איש אף לא עלה לירושלים כי לא רצה להיפגש עם רבי צבי פסח פרנק והראי"ה קוק. ובשנת 1931 בחנוכת הבית של "בית יוסף" (כיום ישיבת בית מתיתיהו) הראי"ה קוק ירד לבני ברק, ודיבר עם החזון איש ולא ענה לו כמעט, בסיום אמר הראי"ה לחזון איש "תגיעו לירושלים להתפלל בכותל המערבי?" ענה לו החזון איש "אני מחכה שיבנו ד' כתלים".
לא רק עם הקנאים בירושלים החזון איש לא הסתדר, הוא חלק בחריפות על רבי צבי פסח פרנק. וכשהרב פרנק חתם כנגד גיוס בנות, התבטא החזון איש "פתאום אכפת לו מגיוס בנות?! מה עם שבת, שמיטה, ונידה"?!
שני פעמים החזון איש היה בירושלים בצינעה! בשנת 1941 בחתונה של רבי שמשון קרליץ באולם בגבעת שאול, ובאו אליו רבי דוד בהר"ן ורבי שלמה זלמן אוריבך להתיעץ איתו הלכתית.
למרות שהחזון איש התחמק מקנאי ירושלים, הם הגיעו אליו.. רבי אהרון קצלנבוגין הגיע לבני ברק וביקש מהחזון איש שיגער ברב מפונביז' שלא יקרא להיסטוריון החילוני חבר הועד הלאומי יצחק בן צבי (לימים נשיא מדינת ישראל) לחנוכת הבית של ישיבת פונביז'!
החזון איש התחמק ואמר לו "מדוע שישמע לי?" ענה לו הרב קצלנבויגן "והרי אתה רב!" אמר לו החזון איש "אם אני רב, אני מצוה עליך שבאוטובוס הראשון, תעזוב את בני ברק" (וכוונתו הרי גם אתם לא שומעים לי").
ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]
רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL
