בן של חוזרים

כְּמוֹ בְּאוֹסְלוֹ בְּסוֹף זֶה הִתְפּוֹצֵץ לִי בַּפָּנִים, אֲנִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה רַק בֵּן שֶׁל חוֹזְרִים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בְּוַעַד חֲמִישִׁי הָיִינוּ חַבְרֵי חֶדֶר,
וּכְמוֹ הָרֶגַע שֶׁאַחֲרֵי אוֹסְלוֹ
הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי כְּבָר בֶּן תּוֹרָה
וְלֹא עוֹד בֵּן שֶׁל חוֹזְרִים,
וְאָז הִגַּעְנוּ לָאִישׁ מְקַדֵּשׁ
גְּרִינְבֵּרְג קִבֵּל סִדּוּר מָלֵא בְּבַיִת וְגָן אַחֲרֵי פְּגִישָׁה שְׁלִישִׁית,
אֶלְמָלִיחַ נֶאֱלַץ לִנְדֹּד לְדִירָה זוֹלָה בָּאֳפָקִים,
אֲנִי נוֹתַרְתִּי בַּחֶדֶר לְבַד
שׁוּם שַׁדְכָנִית לֹא הִתְקַשְּׁרָה,
כְּמוֹ בְּאוֹסְלוֹ בְּסוֹף זֶה הִתְפּוֹצֵץ לִי בַּפָּנִים,
לֹא בִּקַּשְׁתִּי סִדּוּר מָלֵא רַק לָגוּר אֵצֶל מִשֶּׁהִי בַּלֵּב,
אֲבָל לֹא הָיְתָה מִשֶּׁהִי שֶׁמּוּכָנָה לִשְׁמֹעַ
עַל בֵּן שֶׁל חוֹזְרִים,
הֲרֵי גַּם אִם הִיא הָיְתָה מוּכָנָה
לִקְפֹץ לְיַם סוּף
לִהְיוֹת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה
לְאָן נֵלֵךְ?
הֲרֵי גַּם בַּבַּיִת וָגַן גַּם בָּאֳפָקִים
גַּם אֵצֶל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ,
אֲנִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה
רַק בֵּן שֶׁל חוֹזְרִים…

קישור מקוצר:
Image by Gerd Altmann from Pixabay

מחשבה 1 על “בן של חוזרים”

  1. יש קבוצת וואטסאפ שרצה עכשיו "דור 2" קבוצת שידוכים לדור שני לבעלי תשובה שלא מצליחים למוצא את זיווגם בדרך המורתית והמושחתת

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

יומני הסגר

יומן מתוק שלי, אתה שואל איך זה התחיל? תכלס, עצבן אותי הרעיון שלא הגענו למספר עגול של חיוביים לקורונה בעיר האדומה שלי, אז החלטתי ללכת להיבדק • אתי קצבורג משתפת ביומן הבידוד האישי

יצירה תורנית חופשית

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?

חֲזָרָה בְּלִי תְּשׁוּבָה

חֲטָאִים שֶׁל"יְסוֹד מַלְכוּת • וחֲטָאִים רְגִילִים שֶׁל פֵּירוּשׁ בָּהִיר וּמְנֻוקָּד • הרהורים בימים נוראים

משוגעים לדבר

ושם בתוככי ביתם הקדוש, הישן והנושן. כמו כוחם איננו נדוש, ניצתים בן רגע, ככבשן • שיר אהבה לבני התורה

זרים לעצמנו

הגיע הזמן לחינוך לעבודת השם עצמאית • עבודת השם של השתפכות הנפש אהבה ורצון ללמוד גם בבית לבד

כָּל אֶחָד זָקוּק לְנֵס

כָּל אֶחָד זָקוּק לְנֵס, לִמְצֹא יֵשׁ בְּתוֹךְ הָאֵין בְּרֵרָה. כָּל אֶחָד זָקוּק לְנֵס, לָלֶכֶת לְאִבּוּד וְלַחֲזֹר חֲזָרָה • אפרת ורניק

מנחת געגועים

לפתע הצביע האיש על חזהו, ואמר בעצב תהומי: "אין ילד"

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן