שיר לקונפליקטים

אַתְּ לֹא בְּסֵדֶר – אֲנִי צוֹעֵק • לָמָּה אַתְּ לֹא נוֹתֶנֶת לִי לִכְפֹּר • עָיַפְתִּי מִלְּנַסּוֹת לִהְיוֹת בּוֹהֵק • תְּנִי לִי לְהַאֲמִין שֶׁאֵין אוֹר.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אָז בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים אֲנַחְנוּ בֶּדוּ שִׂיחַ
עַל טִיב יְחָסֵינוּ וּפָנֵינוּ לְאָן
עָלַי כְּרַב בַּרִיחַ
וְעָלַיִךְ כְּמַשּׁהוּ עַרְטִילַאי כְּעָנָן

מָה שְׁלוֹמֶךְ, וּמָה שְׁלוֹמִי
מְנַסִּים לִשְׁבֹּר אֶת הַקֶּרַח
תַּזְכִּירִי לִי אֶת מְקוֹרִי וּשְׁמִי
אוֹ שֶׁפָּשׁוּט עַל הַפֶּצַע – תִּזְרִי מֶלַח

הַנּוֹכְחוּת שֶׁלְּךָ לֹא בְּרוּרָה בְּעֵינַי
הַאִם זֶה טוֹב אוֹ רַע
הַאִם אַתְּ מַעֲצִימָה אוֹ מַפְרִיעָה לִתְשׁוּקוֹתַי
הַאִם אַתְּ שׁוֹבֶרֶת אוֹ מְיַצֶּרֶת חוֹמָה

אָז נִפְגַּשְׁנוּ לֹא מִזְּמַן
הִתְחַבַּרְנוּ עַל סַף הַמָּוֶת
כְּשֶׁהָיָה בָּרוּר לִי פָּנַי לְאָן
"גַּם כִּי אֵלֵךְ" אֶהְיֶה בְּשֶׁקֶט

וְאָז יְחָסֵינוּ הָיוּ מְצֻיָּנִים
הָאֱמֶת הַבְּרוּרָה הָיְתָה חַדָּה
פִּינוּ וְלִבֵּנוּ שָׁוִים
יְצוּקִים, חֲזָקִים, לְלֹא תְּנוּדָה

אָז מָה קָרָה לִיחָסֵינוּ
אֲנִי שׁוֹאֵל וְיוֹדֵעַ כְּבָר
אֲנַחְנוּ לֹא מִסְתַּדְּרִים בֵּינֵינוּ
לֹא נִרְאֶה שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה מָחָר

אַתְּ לֹא בְּסֵדֶר – אֲנִי צוֹעֵק
לָמָּה אַתְּ לֹא נוֹתֶנֶת לִי לִכְפֹּר
עָיַפְתִּי מִלְּנַסּוֹת לִהְיוֹת בּוֹהֵק
תְּנִי לִי לְהַאֲמִין שֶׁאֵין אוֹר

אֲבָל אַתְּ לֹא מַרְפָּה
אֵין מָקוֹם לְוִתּוּר
אַתְּ לֹא מַרְאָה סִימָנֵי חֻלְשָׁה
לֹא תִּתְּנִי לִי שִׁחְרוּר

לָמָּה לִי הַחַיִּים כְּשֶׁהָיִיתִי בַּמָּוֶת
מָה רַע בַּשּׁקֶט הָאֵינְסוֹפִי
לָמָּה לָתֵת לַךְ לִהְיוֹת שׁוֹמֶמֶת
הַאִם אַתְּ לֹא מַעֲדִיפָה לָצֵאת מִגּוּפִי?

אָז נְשָׁמָה, בָּאתָ עִמִּי עַד הֲלוֹם
נְשָׁמָה שֶׁלִּי, בּוֹאִי נִחְיֶה בְּשָׁלוֹם

קישור מקוצר:
Image by Reimund Bertrams from Pixabay

מחשבה 1 על “שיר לקונפליקטים”

  1. למה בעצם לנהל דו שיח עם הנשמה שלך אינו נחשב בצדק לסכיזופרניה ו/או לפיצול אישיות?

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

חלום של שנ"צ

מנדנד עגלות של ילדי אחרים, מנקה שמשות של רכבים חונים. מחייך לעיוורים, רגע, זה נהיה מוזר • צביקה בוטרמן

פקיד הבנק סירב, יוס'ל התעקש, ואז החלה קריסה

זה סיפור על יהודי ממאה שערים שכל חסכונותיו כמעט וירדו לטמיון, אלמלא תושיית בנו. ויותר מכך זה סיפור עלינו. על הדברים ששכחנו בדרך. על אבדן תחושת האבל. מה הקשר? הטו לבכם לכתבה

וּקְרָא עָלֶיךָ

כל אדם צופן בעצמו איזו תרשיש, אניה המחשבת להישבר ונינווה לברוח אליה

אהבה בחלון

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם שַׁלְהָבוֹת מְרַקְּדוֹת, שֶׁתַּמְשִׁיכוּ לִנְצֹר אֶת סוֹדִי • ישראל אדלר

שלבקה קופרווסר

שלבקה קופרווסר מחפשת את הניצוץ בצבע ירוק בוק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן