קְטַנֵּי אֲמָנָה

ממש בא לי לעשות משהו לא קונבנציונלי

וְעוֹד רָאִיתִי חֲבֵרִים מְשֻׁלָּשִׁים חוֹפִים עֵצָם, כְּסֶרַח הָעוֹדֵף

לחשמל לא משנה אם הוא טוב מוסרית, אם הוא יפה, אם הוא טעים, אם הוא מריח טוב. כך גם הרצון האנושי, משוחרר מנימוקים

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת, תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים • שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת, וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים

נולדתי כזה, טיפוס שיודע הכל. משיעור ב' ניכרו בי ניצני 'יועצות' ומאז הייעוץ הפך למפעל חיי. פתחתי ארגון, כולם משחרים לפתחי, אני מרואיין מבוקש. השבוע הגיע אליי לייעוץ בחור שזיעזע את עולמי

שְׁנַיִם שֻׁתָּפִים בַּנּוֹלָד
עוֹלֵל קָטָן הוּא
יַעַטְפוּהוּ חֹם מוֹלָד

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

בין אהבה לבושה, שיר תשובה מאת אביגיל היילברון