משניות שנעלמו או נקמת המסדר? פולמוס 'מסכת חנוכה'

מדוע אין משניות לחנוכה? לפי הגר"א - מסתבר שבכלל הייתה מסכת כזו ונעלמה, לפי החתם סופר - רבי יהודה הנשיא כעס על החשמונאים • וזה רק תחילתו של פולמוס מרתק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

חז"ל במסכת שבת דף כ"א שואלים "מאי חנוכה, דתנו רבנן" ומיד אח"כ מתדיינים האמוראים בדיני חנוכה: "אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה – פסולה, כסוכה וכמבוי" וכו'.

שאלת השאלות היא על רבי יהודה הקדוש מסדר המשנה, מדוע לא חיבר מסכת מיוחדת על חג החנוכה, כמו על סוכות ופורים? והרי בוודאי גם התנאים התדיינו בדיני חנוכה, כמו האמוראים? (התשובה שפורים וסוכות אירעו בתקופה בה היו נביאים, אינה מספקת, הרי עם ישראל זקוק לדעת הלכות, וכתיבת המשנה באה לענות על צורך זה, לכתוב את התורה שבעל פה שהלכה ונשתכחה

הגר"א: מסכת חנוכה הייתה ונעלמה

ובכן, ידועה דעתו של החתם סופר בעניין, ותכף ניגע בה. החידוש במאמר זה שאינו ידוע, הוא ששאלה זו ע"פ דעת קודשו של הגר"א מוילנה, אינה מתחילה. ובתחילת ספר "רב פעלים" לרבנו אברהם בן הגר"א, הוא כותב בשם אביו שבמהלך הגלות נאבדו מעיני הלומדים מאות מדרשים ומשניות, ורק יחידים כמו הרוקח, ורבי מנחם די לונזאנו נשארו אצלם והם מזכירים אותם בספריהם.

לאחר שמזכיר מסכתות קטנות, כגון מסכת כותים מסכת גרים מסכת ציצית, מסכת גיהנום, הוא מזכיר את מסכת 'ארץ ישראל' ואת מסכת 'חנוכה' שנעלמו מעינינו במהלך הגלות.

החתם סופר: מסדר המשניות כעס על החשמונאים

לעומת דעתו של הגר"א, החת"ם סופר מביא דעה שונה, שהובאה על ידי נכדו רבי שלמה סופר אב"ד ברגסס בספרו חוט משולש (לא נדון כאן האם חוט המשולש מייצג את החת"ס או לאו – כפי שהעיד הרב פנחס מילר רב העיר נצרת עילית בספרו "עולמו של אבא" מפי נכדת החת"ס, שסוברת שבן דודה אב"ד ברגסס לא מייצג את סבם החת"ס – כשם שלא נתדיין האם רבי אברהם בן הגר"א מייצג את אביו הגדול ואכמ"ל).

ובכן, החתם סופר סובר שרבי יהודה הנשיא השמיט את נס חנוכה מהמשניות, מפני "שתפסו המלוכה ולא היו מזרע דוד המלך, וזה הרע לרבנו הקדוש", כידוע רבי יהודה הנשיא היה מצאצאיו של דוד המלך, וסובר החת"ס שרבי יהודה כעס על החשמונאים שלקחו את המלוכה בכח, ולכן לא סיכם את הלכות חנוכה במשנה.

ובכן, חידוש זה המיוחס לחת"ס שאין לו מקור אחר מספריו, הכעיס את תלמידו רבי יהושע וינברג בעל שו"ת מהריא"ץ שכתב כך:

"ח"ו לומר על רבנו הקדוש, כאילו בגלל כבודו וכבוד בית אבותיו הוא נמנע מלפרסם הנס. מה שרבנו הקדוש לא הזכיר נס חנוכה במשנה לא היה משום פגיעה בכבוד בית אבותיו, אלא אדרבא כוונת מרן ז"ל דגם את זה עשה רבנו הקדוש לשם שמים, כמו שכל מעשיו היו לשם שמים, כלומר מאחר שהחשמונאים שעל ידיהם נעשה הנס, תפסו המלוכה מזרע דוד, ולהכי לא הזכירם במשנה, ולא מחמת כבודו וכבוד בית אבותיו".

אם אנו יורדים לסוף דעתו של הרב וינברג, כוונתו היא שמפני שהחשמונאים חטאו בכך שנטלו את המלוכה שלא כדין, רבי יהודה הנשיא לא הזכירם במשנה, אבל ח"ו לחשוד שעשה זאת מאינטרסים אישים שנקם בהם ע"כ שהם נטלו מאבותיו את המלוכה.

ובכן, פולמוס זה בדעתו של החת"ס ע"פ הגר"א כפי שמוסר לנו בנו רבי אברהם, בטל מעיקרו, כיון שרבי יהודה הנשיא כתב מסכת חנוכה, ורק היא נעלמה מאיתנו.

ההסבר של סבא ליישור ההדורים

סבי הגאון רבי שלום צבי היה גאון עצום. יליד העיר בריסק מקורבו של הגרי"ז סולוביצ'יק, למד בישיבת מיר בליטא, ובמלחמה גלה עם רבותיו לשנחאי. בעלייתו לא"י שירת שרות סדיר בצה"ל ברבנות הצבאית, ומידי ערב פסח נשלח למילואים בהכשרת מטבחי צה"ל. במקביל הוא מונה לכהן כר"מ בישיבת וולוזין בבני ברק, ולאחר שפנה אליו ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל, נענה לכהן כמשגיח קטן בישיבה לצד בנו הגרח"ז פינקל והגר"י לווינשטין, אח"כ כיהן כמשגיח בישיבת "אש התורה" בבני ברק, וכן מונה לכהן כמשגיח בישיבת "בית התלמוד".

בספרו "המאור שבתורה" (חנוכה עמוד כ') מיישב הוא הכול באופן נפלא, ומביא בשם ספר "בית נפתלי" שרבי יהודה הנשיא לא כתב מסכת שלמה בדיני חנוכה, בדיוק כמו שהמשנה לא הביאה מסכת שלמה[1] את ענין ציצית תפילין ומזוזה (וכן הרמב"ם כתב זאת בפירוש המשנות פרק התכלת) כיון שהדברים הללו היו מפורסמים.

ומביא מהחת"ס (גיטין ע"ח) שכתב מפורש כך, שבזמן המשנה היו רגילים בנר חנוכה, ולכן לא הביאו זאת בדיוק כמו תפילין וציצית, ואם כן ציטוטו של בעל חוט המשולש אינו נכון. אומנם סבי מנסה לחלק בין דיני חנוכה שהיו ידועים, ולכן המשנה לא הזכירה אותם. לבין ניסי חנוכה שלא הזכיר מחמת הסיבה שלקחו לו את המלוכה. וכך יוצא שגם דעתו של נכד החת"ס בספר "חוט המשולש", וגם אמרתו של החת"ס שדברים שהיו רגילים בהם, הוא לא כותב עליהם משנה.


[1] במנחות פרק ג' ז' מובא הלכות מנורה, ובמנחות פרק ד' א' מובא הלכות ציצית, אך לא ייחדו להם מסכת שלמה


ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!

https://chat.whatsapp.com/GDrBfvtQmYO3Om7j5LuXWX

קישור מקוצר:
דיוקנאות המיוחסים לגאון מוילנא (מימין) ולהחתם סופר

3 מחשבות על “משניות שנעלמו או נקמת המסדר? פולמוס 'מסכת חנוכה'”

  1. ישראל, אוסיף לדבריך החשובים והמעניינים. יש האומרים שבזמן חיבור המשנה הייתה בשימוש מגילת תענית ושם הברייתות במסכת שבת נזכרות, אז לכן לא היה צריך. אני תוהה עדיין מדוע לא עשו חיבור מסודר בנושא כמו לגבי פורים.
    ואולי אפשר גם לומר שחלק מהחשמונאים היו צדוקים, אז העדיפו לא להעמיק יותר מידי בחג. ושמא שלא רצו שעם ישראל יקבל רעיונות משיחיים למרוד בשלטון הגויים ואז יפסידו ויהיה יותר גרוע. וייתכן שיש הבדל בין תוקף חג החנוכה מול חג הפורים. בחנוכה מדובר בחג שהגיע לאחר תקופת הנביאים בעוד שלגבי פורים, העניין מוזכר בתנ"ך במגילת אסתר, כך שהוא הרבה יותר חשוב.

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

יש פרידה ויש שכול

ורעו משמיים הביט אליו תוכחות, לרגע אוחדו נשמות פרודות. 'אני פה' לחש הוא זעקות, נשמתי חיה אצל יוצר עולמות

פרשת נח – העבדות כמשל

פרשת נח: עבדות, קורבנות, הדרת נשים – כיצד יש להתייחס למצוות הנתפסות כבלתי מוסריות בזמננו.

זעיר אנפין

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.

הקורונה הזכירה לנו איך מרגישה תפילה במניין, הגיע הזמן שתפסיקו לדחוק אותנו

בתקופה בה נשים חרדיות כובשות עוד פסגות בעולם המעש, דווקא מקומן בבית הכנסת הולך ונדחק • מלכי רוטנר זכתה להתרוממות רוח במנייני הקורונה, ומאבחנת: זה מה שיקרה אם תמשיכו לדחוק נשים מבתי הכנסת

איש לא הבחין בה

מביט שוב לאחור, מחפש לתת לה יד. מעיף מבט הרחק אין דרור, מסניף את ריחה מחתיכת בד • דוד דרוק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן