מנשקי הקמיעות ומנשקי האלות

כולנו מנשקים השאלות הן את מי ואיפה • גרשון מושקוביץ מנתח את הדמיון בין ההפרות בקהילות השונות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הלכתי להתפלל בבית כנסת מסוים. בדרך, ממש קרוב לבית הכנסת המסוים, פנה אלי אח מעדה אחרת וביקש ממני לבוא להשלים מנין. נעניתי.

אך להפתעתי בבית הכנסת של האח לא שמרו לדאבוני על כללי המגפה, כמו ששומעים מאנשי תקשורת בנושא. הם התפללו תחת קורת גג, לא הקפידו על מרחק ולא על מסיכות ואלו ששמו מסיכות – שמו חיתולי סנטר.

אני הודעתי בנחרצות שאני מוכן להתפלל לפי חוק – רק תחת כיפת השמיים. לבינתיים שתיתי קפה מחוץ לבית הכנסת והגבאי מתחיל לצווח עלי שאני לא יכול להכנס ללא מסיכה כשעל פניו מרוח חיתול סנטר. סיימתי הקפה באיטיות, שמתי מסיכה, ההוא נרגע וניתן לי מקום במרפסת מול דלת וליד המקום חלון לתוך בית הכנסת.

בית הכנסת הזה סיקרן אותי ובפרט שהוא על שמו של דמות של כעין קדוש נוצרי ביהדות. והרב אבריטש שמו אשר היה צאצא של בעש"ט. ברם אותו כעין קדוש היה אשכנזי והמתפללים כיום הם אחים מעדה אחרת. תעלומה גדולה.

מתברר שהאיש צבר לעצמו בעירו מעמד חזק של קדוש הפועל בשמים ולא רק בחייו עלי אדמות. לאחר מותו של אותו רב צדיק, שנפטר ללא ילדים, ל"ע, לא נמצא לו יורש. לפיכך בית המדרש התקיים ממשפחות של חסידיו ולפי מאמצי הגבאי.

לאחר תרפ"ט רבים מיהודי המקום עזבו את האזור מחשש לחייהם והיה קושי בלארגן מניין ולא תמיד הצליחו. ברם יום אחד שכר יהודי מזרחי עני מרוד דירה באותו מבנה של בית הכנסת. בלילה הוא חלם שהצדיק אמר לו שאם הוא ישמור על בית הכנסת שלו תהיה לו פרנסה ברווח גדול. הוא החל לצרף חברים מהעדה המזרחית ובית הכנסת שינה את פניו ולבסוף את נוסחו. ועד היום בית הכנסת מתפקד, ברם הקהילה שומרת על המסורת של לפני כתשעים שנה ועדיין היא מתקשה להשיג מניין.

ועם כל זאת יש כאן תהליך סמלי של הלחמה בין אשכנזיות למזרחיות – תהליך שלדאבוני לא הולך וכנראה לא מושך. ולאחר שהבנתי את החיבור של הקהילה לאשכנזיות – עניין הנמצא על קירות בית הכנסת, שאלתי את עצמי שאלה והגעתי לתובנה נאה.

ראיתי את ההפרה של בית הכנסת של עדות המזרח ושאלתי את עצמי האם יש דמיון בין ההפרות אצל האשכנזים לעדות המזרח. כלומר, ברור יש את אלו המקפידים בעדות המזרח ויש אשכנזים המקפידים, ברם לגבי הפלגים המפרים בעדות השונות מה דומה?

וחשבתי שאולי יש כאן עניין של "מנשקי קמיעות" המאמינים בסגולה של הדת ושל התורה בהגנה מהמחלה. ובדומה לכך הרי יש גם אשכנזים רבים כאלו המאמינים בר"ח קנייבסקי כבאבא – ואפילו בקרב משפחתי.

ברם איך זה מסביר את הפלג הירושלמי שהרי הם שם לא מאמינים ברבנים כבאבות?

שברתי את הראש וחשבתי על מודל חדש "מנשקי האלות", אלו חבר'ה שמאמינים מבחינה רציונלית שאסור לוותר לשלטון החילוני בעניינים הקשורים לדת גם אם מדובר מבחינת השלטון באינטרס של הצלת חיים.

בנוסף הם גם מרוויחים מהמשבר עם השלטון והעם הישראלי. ככל שיש יותר שנאה ואלימות משטרתית נגד חרדים, אז הם מתגבשים ומשיגים עוד תמיכה בקרב העם החרדי. וכמו כן המשבר הכלכלי גם יכניס אנשים להתחזקות רוחנית משיחית בדת ובכך הם או חלקם יהפכו קיצוניים התומכים בפלג.

לסיכום כולנו מנשקים; השאלות הן את מי ואיפה. יש המנשקים את המוות ויש את תורת החיים.

קישור מקוצר:
צילום: גרשון מושקוביץ

6 מחשבות על “מנשקי הקמיעות ומנשקי האלות”

    • אכן בעיה. הפלג כשמגיב במתינות רק מרוויח. יש לפלג בעיות אחרות מדוע הוא לא מתרבה. ואם אני הייתי במקום הפלג, הייתי יוצר פרובקציות ולגרום למשטרה ולציבור הישראלי לעיון את כלל החברה החרדית. כך עמדת הפלג תמצא יותר אוזניים קשובות.

      הגב
        • אכן בעיה. ופלא שהשלטון לא מבין זאת. ועייני בלינק המצורף: https://wp.me/p6PCPs-hm

          העניין מזכיר אסטרטגיה מהפכנית של גורמים בשמאל ברוסיה הצארית. הם עשו פעולת טרור נגד שוטרים. המשטר הגיב נגד חפים מפשע שמישהו הלשין עליהם או שנראו חשודים. בתגובה לכך עוד אנשים, חברים ואוהדים הצטרפו לפעולות נגד השלטון, חוקיות ולא חוקיות. או אז נעשו על ידי התנועה או על ידי מפגעים בודדים עוד פעולות אקטיביזים פוליטי של טרור ואז השלטון היה מתחיל בפעולות המצרות את האוכלוסיה. וכך עוד ועוד עד שהעם פשוט עיין את השלטון ולא היה חסר תומכים להפיכה.

          והנה הלינק למקור: http://www.revoltlib.com/anarchism/the-spirit-of-revolt/view.php

          הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

תּוֹרָה

וְאֵיךְ אֶקְרָא לְכָל שִׁכְבָה בִּשְׁמָהּ • בִּידֵי רְסִיס עוֹצְמָהּ • נָפַלְתִּי, נִשְׁבֵּיתִי בְּקִסְמָהּ

(יו)עץ הדעת

נולדתי כזה, טיפוס שיודע הכל. משיעור ב' ניכרו בי ניצני 'יועצות' ומאז הייעוץ הפך למפעל חיי. פתחתי ארגון, כולם משחרים לפתחי, אני מרואיין מבוקש. השבוע הגיע אליי לייעוץ בחור שזיעזע את עולמי

זעיר אנפין

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

ימים נוראים בתל אביב

חווית הימים הנוראים בעיר ללא הפסקה, אומץ לחרדים עושה גרפיטי לנשמה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן