לא יום – לא לילה, לא מדרון – לא מנהרה

וּכְחָצוֹת רוּחַ חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת, לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר. מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת, לָבוֹא אוֹר חָדָשׁ בָּהִיר • דוד דרוק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

קָרֵב יוֹם אַשֵּׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה

רֶגַע הַחִפָּזוֹן, הַיְּצִיאָה לְחֵרוּת

הַבְזֵק עַיֵּן ,עָלוּם בַּלָּהוֹת

גָּלוֹת וּגְאֻלָּה אַחְיוֹת תְּאוֹמוֹת

זוֹ לְזוֹ כְּשֶׁאֵינָן קַיָּמוֹת, מַשְׁלִימוֹת


וּבַעֵת דִּשְׁדּוּשׁ מִכָּאן לְשֵׁם

מִישׁ לְאֵין לְלֹא כַּוָּן מְסֻיָּם

זוֹהֵר עוֹלָמִי שם מֻצְפָּן

הוּא הָאֵין/הֲיֵשׁ שֶׁל הַזְּמַן


עַל סַף טִשְׁטוּשׁ ,מְעֻרְפָּל

שְׁבִיל סָפוּן חוֹשךְ, מְבֹהָל

אוֹר וְחוֹשךְ מַחֲלִיפִים עֲמָדוֹת

עַם סְגֻלָּה מְלַוִּים הֵם דּוֹרוֹת


נֶעְלָם מֵעִם תָּשׁוּשׁ, ארְבַּע חֲמִישִׁיּוֹת

אל חֲזֹר, מ"ט שעָרי נְגִיעוֹת

בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ קַל נוֹרָאוֹת

פּוֹסֵחַ בָּתִּים פּוֹתֵחַ דְּלָתוֹת


בְּאֶרֶץ מְיַצְּרִים, הַיְּשׁוּעָה תִּצְמַח

טֻמְאָה, חוֹשךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל

כְּבוֹד שָׁמַיִם לָאָרֶץ הֻשְׁלַךְ

קָרְנָה שֶׁל שְׁכִינָה כה מֻשְׁפָּל


רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ לָיְלָה

יוֹם וָלַיְלָה, זְמַנִּים שְׁאולִים

יְרִידָה הִיא לְצוֹרֵךְ עָליהָ

לְמַטָּרָה מוֹבִילָה דָּרַךְ חתַּחְתִּים

גָּלות תְּחִלָּתָהּ שֶׁל גְּאֻלָּה


לֹא כָּל מִדְרוֹן – יִתְרוֹן

אוֹר שם בַּקָּצה, וַעֲדַיִן מִנְהָרָה

עָמַל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ – יִתְרוֹן

למְרוֹת קֹשִׁי עֶצֶב, דִּכָּאוֹן


מֻשְׂכָּל הַבָּא מִן הַטִּפְּשׁוֹת

שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְתֻסְכָּל, הִתְאוֹשְׁשׁוּת

אחַר משגֶּה, הגְיוֹן יָאֶה לוֹ הַהִשְׁתָּאוּת

הַגְּאֻלָּה צוֹמַחַת מְתַוךְ הַגָּלות


וּכְחָצוֹת, רוח חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת

לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר

מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת

לָבוֹא אוֹר חַדֵּשׁ, בָּהִיר


אוֹר שֶׁהוּא בְּרִיאָה נִבְדֶּלֶת

שׁוֹפֵךְ חֲמָתְךָ, פּוֹתְחִים דֶּלֶת

וְרוּחַ אמונה נִכְנֶסֶת

עֲנֵוִים עֲנֵוִים, זְעָקָה צוֹעֶקֶת


תְּאיּר כְּאוֹר יוֹם חֲשֵׁכַת לַיְלָה

בין שִׁבְרִי סִמְטָאוֹת לְמוּדֵי אגְדָה

נִטְפִי הוֹד קְדוּמִים שֶׁל יִרְאֶה

קָרְבָּן פֶּסַח הועלָה בָּעִיר שֶׁל מַעֲלֶה

וְשיּרְתָּ לווים נִגְּנָה הַלּוּלֵי-ה


וּלְשָׁנִים אֲחֵרוֹת עֵת גָּלוּת

לְשָׁנָה הַבָּאָה נִגְּנוּ בְּקוֹל צְרִידוֹת

בְּכִי עַל גַּעְגּוּעַ הִשְׁתּוֹקְקוּת

רב עֲקִיבָא שוחק, זוֹהִי שְׁלֵמוּת


וְיוֹם אֶחָד בִּקָרוֹב מַמָּשׁ

נִשַּׁמותִּינוּ יִתְעוֹרְרוּ מחדש

עֵת יָאִיר אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה

תאיר כְּאוֹר יוֹם חֲשֵׁכַת לַיְלָה

סַדֵּר גְּאֻלָּה עֲתִידָה יְכוֹנֵן

קישור מקוצר:
Photo by Jennifer Lo on Unsplash

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

מלאכים בלבן

נדחקת בין מלאכים, מתפללת למקומה, בין תפילה לנחמה

תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

רַק אֶצְלִי הַחַלּוֹן סָגוּר

וַאֲנִי פַּךְ קָטַן, לְלֹא בַּיִת אוֹ חוֹתֶמֶת. וְהַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קוֹדֶשׁ הֵם, וֵאֶיּן לִי רְשׁוּת • תומר פרי

שבתאות בארץ הקודש

סיפורם המרתק של הקהילה השבתאית בירושלים, הקמתו ונפילתו של בית הכנסת החורבה תוך מחלוקת איומה שקרעה את ליבות גדולי העולם היהודי.

"נָשָׂאֵי הַסְּפָּאם הִבְרִיאוּ וְשָׁבוּ למְחִילָה, אוֹמְרִים זֶה בְּגִימַטְרִיָּה זְמַן הַגְּאֻלָּה"

עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, בְּלִי מַסֵּכוֹת בְּלִי כְּפָפוֹת עַל הַיָּדַיִם. אַף אֶחָד לֹא יְבַצַּע לָהֶם אִכּוּן, לַמְרוֹת שֶׁדֶּפֶנְטְלִי הֵם בִּקְבוּצַת סִכּוּן • נחמו נחמו עמי – אסתי שושן

כן לא שחור לבן – פרק 11

יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן