לא יום – לא לילה, לא מדרון – לא מנהרה

וּכְחָצוֹת רוּחַ חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת, לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר. מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת, לָבוֹא אוֹר חָדָשׁ בָּהִיר • דוד דרוק

קָרֵב יוֹם אַשֵּׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה

רֶגַע הַחִפָּזוֹן, הַיְּצִיאָה לְחֵרוּת

הַבְזֵק עַיֵּן ,עָלוּם בַּלָּהוֹת

גָּלוֹת וּגְאֻלָּה אַחְיוֹת תְּאוֹמוֹת

זוֹ לְזוֹ כְּשֶׁאֵינָן קַיָּמוֹת, מַשְׁלִימוֹת


וּבַעֵת דִּשְׁדּוּשׁ מִכָּאן לְשֵׁם

מִישׁ לְאֵין לְלֹא כַּוָּן מְסֻיָּם

זוֹהֵר עוֹלָמִי שם מֻצְפָּן

הוּא הָאֵין/הֲיֵשׁ שֶׁל הַזְּמַן


עַל סַף טִשְׁטוּשׁ ,מְעֻרְפָּל

שְׁבִיל סָפוּן חוֹשךְ, מְבֹהָל

אוֹר וְחוֹשךְ מַחֲלִיפִים עֲמָדוֹת

עַם סְגֻלָּה מְלַוִּים הֵם דּוֹרוֹת


נֶעְלָם מֵעִם תָּשׁוּשׁ, ארְבַּע חֲמִישִׁיּוֹת

אל חֲזֹר, מ"ט שעָרי נְגִיעוֹת

בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ קַל נוֹרָאוֹת

פּוֹסֵחַ בָּתִּים פּוֹתֵחַ דְּלָתוֹת


בְּאֶרֶץ מְיַצְּרִים, הַיְּשׁוּעָה תִּצְמַח

טֻמְאָה, חוֹשךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל

כְּבוֹד שָׁמַיִם לָאָרֶץ הֻשְׁלַךְ

קָרְנָה שֶׁל שְׁכִינָה כה מֻשְׁפָּל


רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ לָיְלָה

יוֹם וָלַיְלָה, זְמַנִּים שְׁאולִים

יְרִידָה הִיא לְצוֹרֵךְ עָליהָ

לְמַטָּרָה מוֹבִילָה דָּרַךְ חתַּחְתִּים

גָּלות תְּחִלָּתָהּ שֶׁל גְּאֻלָּה


לֹא כָּל מִדְרוֹן – יִתְרוֹן

אוֹר שם בַּקָּצה, וַעֲדַיִן מִנְהָרָה

עָמַל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ – יִתְרוֹן

למְרוֹת קֹשִׁי עֶצֶב, דִּכָּאוֹן


מֻשְׂכָּל הַבָּא מִן הַטִּפְּשׁוֹת

שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְתֻסְכָּל, הִתְאוֹשְׁשׁוּת

אחַר משגֶּה, הגְיוֹן יָאֶה לוֹ הַהִשְׁתָּאוּת

הַגְּאֻלָּה צוֹמַחַת מְתַוךְ הַגָּלות


וּכְחָצוֹת, רוח חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת

לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר

מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת

לָבוֹא אוֹר חַדֵּשׁ, בָּהִיר


אוֹר שֶׁהוּא בְּרִיאָה נִבְדֶּלֶת

שׁוֹפֵךְ חֲמָתְךָ, פּוֹתְחִים דֶּלֶת

וְרוּחַ אמונה נִכְנֶסֶת

עֲנֵוִים עֲנֵוִים, זְעָקָה צוֹעֶקֶת


תְּאיּר כְּאוֹר יוֹם חֲשֵׁכַת לַיְלָה

בין שִׁבְרִי סִמְטָאוֹת לְמוּדֵי אגְדָה

נִטְפִי הוֹד קְדוּמִים שֶׁל יִרְאֶה

קָרְבָּן פֶּסַח הועלָה בָּעִיר שֶׁל מַעֲלֶה

וְשיּרְתָּ לווים נִגְּנָה הַלּוּלֵי-ה


וּלְשָׁנִים אֲחֵרוֹת עֵת גָּלוּת

לְשָׁנָה הַבָּאָה נִגְּנוּ בְּקוֹל צְרִידוֹת

בְּכִי עַל גַּעְגּוּעַ הִשְׁתּוֹקְקוּת

רב עֲקִיבָא שוחק, זוֹהִי שְׁלֵמוּת


וְיוֹם אֶחָד בִּקָרוֹב מַמָּשׁ

נִשַּׁמותִּינוּ יִתְעוֹרְרוּ מחדש

עֵת יָאִיר אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה

תאיר כְּאוֹר יוֹם חֲשֵׁכַת לַיְלָה

סַדֵּר גְּאֻלָּה עֲתִידָה יְכוֹנֵן

Photo by Jennifer Lo on Unsplash

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

לחשמל לא אכפת מכלום

לחשמל לא משנה אם הוא טוב מוסרית, אם הוא יפה, אם הוא טעים, אם הוא מריח טוב. כך גם הרצון האנושי, משוחרר מנימוקים

כן לא שחור לבן – פרק 14

גבר צריך שתהיה לו מילה. מרוב שאתה מפחד, אישתך דורכת עליך וזה הזייה כי אתה לא טיפוס כזה שקט. יש לך דעות • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

סיפורו של חיים

בין בר מצווה, יום כיפור וקניית ד' מינים לסוכות, סיפורו של חיים מהדהד

להיות מספיק

כמה שאעשה, אשתדל להיות טוב, לרַצות • אפעם זה לא יהיה מאה אחוז
כי אין מושלם

איש משרד החקלאות במקצועו, אמן ויוצר בהווייתו: הכירו את יאיר בן אורי

שם המשפחה המקורי ואסבוצקי, אלא שהוא הוחלף לשם יוצר כלי המשכן המקראי • האב היה אמן רב תחומי שהקים מוזיאון ליצירה יהודית-דתית בקריית שמואל • הבן יאיר הביא אמירה משלו, והשושלת רק הולכת ומסתעפת

אַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה

וְעוֹד רָאִיתִי חֲבֵרִים מְשֻׁלָּשִׁים חוֹפִים עֵצָם, כְּסֶרַח הָעוֹדֵף

16 מרץ 2023
20:00
גלריית המקלט, יהודה המכבי 7 ירושלים

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו