הוּא רַב עִם אַבָּא, עָזַב אֶת הַבַּיִת וְעָבַר רָחוֹק. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, דָּפְקָה הַמִּלְחָמָה עַל הַדֶּלֶת

ורעו משמיים הביט אליו תוכחות, לרגע אוחדו נשמות פרודות. 'אני פה' לחש הוא זעקות, נשמתי חיה אצל יוצר עולמות

מביט שוב לאחור, מחפש לתת לה יד. מעיף מבט הרחק אין דרור, מסניף את ריחה מחתיכת בד • דוד דרוק

דבי זיגמן עברה דרך ארוכה מאז נישואיה האכזריים עד שהפכה לאושיית רשת מפורסמת • הסוף הטראגי של חייה טלטל את היהדות החרדית • סיפור מהמתים

וַאֲבִיתָהּ תְּהִלָּה, מִיּוֹשְׁבִי בַּד, לוֹחֲשֵׁי לָט, חוֹבְשֵׁי סַלּוֹנוֹת, יוֹשְׁבֵי מִרְפָּסוֹת - וְהִיא תְּהִלָּתְךָ • מעטו של בן ישיבה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק

עוֹד חִבּוּק וִירְטוּאָלִי עֲדַיִן, הַזְּמַן חוֹלֵף וּכְבָר תֶּכֶף שָׁרָב. עוֹד דִּמְעָה תְּלוּיָה בִּקְצֵה הָעַיִן, תִּרְאִי זֶהוּ כְּבָר סוֹף הַקְּרָב • אפרת ורניק

בין שיחה של זום לשמחה של מרפסות, שורות עגמומיות לרגעים פחות מוארים

וּכְחָצוֹת רוּחַ חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת, לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר. מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת, לָבוֹא אוֹר חָדָשׁ בָּהִיר • דוד דרוק

הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן