טיפות גדולות של שאלה

הגשם יורד על עולמו הקטן בטיפות גדולות של שאלה ללא מענה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בפינה, מתחת לגדר האבן, מצטנף ילד בן שבע,

עיניו החומות עצומות ואצבעותיו מציירות עיגולים בחול,

גשם מתחיל לרדת, על נפשו על ילדותו על גופו הקטן

‏ועל ידיו הקטנות שניסו להגן על גופו וכשלו, ‏

והגשם ממלא כל עולמו הקטן בטיפות ‏

גדולות של שאלה ללא מענה,

וכשהכל כמעט מוצף הוא מנסה לקום

ומבין שלא נותר לו עוד בית בעולם.

קישור מקוצר:

מחשבה 1 על “טיפות גדולות של שאלה”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

פסטיבל צבעים של שירה

גלריית המקלט יוזמת כתב העת "קול.שירה.אישה" גאה להזמין אתכן לפסטיבל ייחודי מסוגו

נשמת רב שלמה קרליבך

"אשא עיני" נגינה מתייחדת • "הנשמה" משמיים מנווטת • שיר זכרון ליום השנה לפטירת הרב שלמה קרליבך

מלאך המוות מחכה לו בין עטויי הטליתות, הוא בחר להתפלל בדביקות

הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן

מאמינים לנפגעים

בצל הסערה, וקריאות ההשתקה, ישנה אמירה אחת ברורה

נביא בעירו

מִי יִקְפֹּץ קְצָת לִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ כְּמוֹ לְאִמָּא מֵרֹב יָמִים, לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּנְבוּאוֹת • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן