חֲמִישָׁה רְגָעִים שְׁלֵמִים
נֶצַח
הַיתָה
(הַמִּלָה שֶׁאֵין לִנְקוֹב בִּשְׁמָה)
וְאָז צוּנָאמִי
בְּבוֹץ וַאֲדָמָה חֲרוּכָה אֲנִי אוֹסֶפֶת שְׁבָרִים
שֶׁל מָה שֶׁהָיָה לרֶגַע אחד
בַּית
חֲמִישָׁה רְגָעִים שְׁלֵמִים
נֶצַח
הַיתָה
(הַמִּלָה שֶׁאֵין לִנְקוֹב בִּשְׁמָה)
וְאָז צוּנָאמִי
בְּבוֹץ וַאֲדָמָה חֲרוּכָה אֲנִי אוֹסֶפֶת שְׁבָרִים
שֶׁל מָה שֶׁהָיָה לרֶגַע אחד
בַּית

וַאֲבִיתָהּ תְּהִלָּה, מִיּוֹשְׁבִי בַּד, לוֹחֲשֵׁי לָט, חוֹבְשֵׁי סַלּוֹנוֹת, יוֹשְׁבֵי מִרְפָּסוֹת – וְהִיא תְּהִלָּתְךָ • מעטו של בן ישיבה

"אוווו," הכריז במין התרגשות, "הבאתם הבוקר תקווה חדשה?" • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק

ויהי ככלות הסגר, גמרתי אומר בליבי לצפות מקרוב אחר מדינת תל אביב • בעודי הולך לתומי, ננעצו בי עיניו של אותו הלך מגולח למשעי ומקועקע לרוב • או אז התנהל בינינו הדו-שיח הבא:

היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין הקב"ה אורייתא וישראל מהדף היומי


סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק ראשון בטרילוגיה.

אלי שטרן לוקח אותנו למסע מטלטל של גילוי פנימי, המחבר בין ראש השנה לסוכות