זקנים על קנווס

מביסקויט בכוס תה של סבתא, ועד הטיש של הרבי הישיש. שיתוף פעולה בין עמותת 'יוצרים סביבה' לבין חברי הכנסת החרדיים, הוליד תערוכה יוצאת דופן שהוצגה בכנסת. היצירות, פרי עבודתן של אמניות מהמגזר, עוסקות בזיקנה מנקודת מבט אמנותית

תערוכת 'מרב ימים' מעוררת עניין כבר בעצם קיומה, ובמיקום שנבחר להציג אותה. לרגל "יום מיוחד למען אוכלוסית הזקנים בישראל" שהתקיים בכנסת ביוזמת חבר הכנסת ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, ישראל אייכלר, הוצבו מיצגי התערוכה במסדרונותיה. היוצרות החרדיות שנבחרו להציג את יצירתן, מביעות כל אחת בדרכה, את היחס לקשיש ולדור הקודם.

דברי פתיחה קצרים נשאו חה"כ אייכלר, וסגן שר התרבות יעקב טסלר, שפרס חסותו על האירוע. הדוברים הזכירו את מצוות והדרת פני זקן ביהדות, ואת שלל הפעולות שהם נוקטים למען אוכלוסיית הזקנים. סגן שר התרבות אף הקדיש כמה משפטים ליצירות התערוכה, ולתרבות החרדית שמשלבת 'אמנות ואמונה', כלשונו, אותה הוא כמובן פועל לקדם במסגרת עבודתו. עם סיום דברי הפתיחה, יצא טסלר בלוויית בני פמלייתו, היועצים והדוברים, לצפות בתערוכה.

על יד כל תמונה חיכתה האמנית, והציגה לסגן השר את היצירה, מלווה בדברי הסבר. טסלר מצידו הבטיח להמשיך לדאוג לטיפוח עולם האמנות החרדית, ולהקים גלריה קבועה ליוצרות מהמגזר. השילוב בין עולם הרוח היצירתי לעולם הציני והמעשי של הפוליטיקה הוליד ארוע במסגרתו מושכות במכחול פורשות מושגים אמנותיים, בפני עובדי ציבור השומעים זאת אולי לראשונה בחייהם.

מסורת – ש.לנציצקי

והיו די הרבה מושגים חדשים לקלוט. התערוכה כללה מגוון רחב של ז'אנרים, עם סגנונות יצירה שונים. הצד המסורתי קיבל ביטוי חזק בציורה של ש.לנציצקי, שמציג זקן יהודי רוקד עם ספר תורה, וצעירים מרקדים לפניו. אך יוצרות אחרות העדיפו להתמקד בזיקנה אוניברסלית יותר. אחת מהן, מנוחה ינקלביץ, הסבירה שבחרה לצייר זקן לא חרדי כי 'גם אותם צריך לכבד'. עדי חפצי אהרן, השתמשה בטכניקה של שמן על בד כדי להציג זקנים מציירים בחדוות יצירה, והמצלמה של שושי סירקיס קלטה משחק מעניין במיוחד בין זקן לבין הצל שלו.

 תצלום נוסף שתופס את העין, משתייך לבעז רובין, שתיעד את יד סבתו בפוזה הזקנה והמוכרת, טבילת ביסקויט בכוס תה. בעז, שמתוקף תפקידו כגבר לא יכל להשתתף בתערוכת אמניות חרדיות, שלח את אימו שושנה, יוצרת מוערכת אף היא, להציג במקומו. בהתרגשות בלתי מוסתרת הציגה שושנה את תמונה ידה של אימה, באומרה, זו היד העמלה של אמא, ביד הזו היא כיבסה ללא מכונה, עשתה חסדים וגידלה 11 ילדים.

באופן אולי מפתיע נעדרו מהתערוכה פניהם של זקני המגזר המפורסמים ביותר, הלא הם תמונות הצדיקים. הרב עובדיה והרב חיים קנייבסקי לא נראו כאן רוכנים על ספריהם. עם זאת, איילת פולק, אמנית ש'משתוקקת לצייר את הקודש', הקדישה איור צבעוני מאד לפסוק 'אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים'. הדמות המופיעה בו מזכירה את הרב שמואל אליהו. לשאלתי אמרה איילת, שהרב אליהו אכן שימש לה כ'השראה' לציור.

נפח מיוחד תופסים הבגדים המסורתיים של זקני המגזר. אסתר פרוש מחברת אותנו לעבר, ומציגה זקן חבוש קסקט, מטייל עם נכדו החובש קסקט אף הוא. שרה ליפשיץ מחזירה אותנו לשטריימלים בני זמנינו, כשהיא מוסיפה להם נצנוץ ברעמה, כדי לחמוק מריאליסטיות יתירה. צפורה נוסבוים, השקיעה זמן רב בלמידת סודות הלבוש הירושלמי של בני הישוב הישן, ועל ידי צבעי אקוורל הביעה אותם בציורה 'זקני ירושלים'. בחירתה לצייר את לובשי הזברות בשחור לבן אמנם מביעה את הוד הקדומים, כפי שנהוג לומר, אך לטעמי מפספסת את הצבעוניות של הפסים, דווקא במקרה שבו הלבוש החרדי אינו שחור סופסוף. הלבוש הירושלמי מופיע גם אצל מטי דושינסקי שבמוצג רווי צבע עז הציגה את ה"יארמולקע" (כיפה לבנה סרוגה שמשמשת את חסידי תולדות אהרן, מ.ל.) של ילדי מאה שערים, המשתובבים לצידם של זקני השכונה והכביסה התלויה בחצרותיה.

טיש חסידי צבעוני

הרבי הזקן וחסידיו, תהילה ציון

אפרופו צבעים, ביצירתיות יוצאת דופן הציגה תהילה ציון טיש חסידי צבעוני. הציור האימפרסיוניסטי שלה לוקח קהל הלבוש בשחור לבן והופך אותו למרובה גוונים ותוסס. פני זקנות המגזר נעדרות מהתערוכה, למעט יצירתה המורכבת של מילכה אטיאס, שמבין כתמי הצבע מציצה דמותה של זקנה, על ראשה מטפחת, והיא מחזיקה את נכדה הפעוט. התבוננות נוספת תגלה את ראשיהם של צאצאים נוספים. גם עטי ברקלי החביאה ידיים זקנות בין כתמי צבע, ביצירתה "פלטת גיל וזהב", שבין חומרי הגלם שלה מופיעים 24 קראט של עלי זהב.

חלק מהמוצגים עוסקים בדינמיקה שבין הזקנים לבני הדור הצעיר.  כך למשל בציורה של חיה ברלין, המציגה דמות זקן הרוכן בשיחתו לעבר ילד. כשגרם המדרגות ובלוני הגז שמאחוריו מוסיפים ליצירת אווירת עולם ישן. במוצג נוסף, שמשלב בין הריאליסטי לאבסטרקטי, מציגה אסנת לב יד זקנה ויד צעירה המשחקים יחד שחמט, כשכוס תה משמשת את היד הזקנה, ורמקול אלחוטי מונח לצידה של היד הצעירה.

הקו המשותף לכלל היצירות הוא היחס הרואה במבוגרים מודל של כבוד, יותר מאשר אובייקט של נזקקות או חולשה. המוצג שמביע זאת בדרך היצירתית ביותר בעיני, היא יצירתה של לונה שעיו, 'זה קנה חכמה'. בשילוב של איור דיגיטלי ועיבוד, מציגה שעיו צעיר, שבבואתו מורכבת מחלל שחור ומעט ספרים. הצעיר מושיט יד ברכינה לדמות זקנה, המורכבת כל כולה מספרים, פרי חכמה נרכשת של שנים. האיור מתחכם לאמר, גם הצעירים חכמים, אבל ספרייתו של הזקן גדושה יותר.

קיומה של התערוכה בכנסת עוררה דיון בין משתתפיו על הצורך בקידום האמנות החרדית. לילדים חרדים אין איפה לצרוך אמנות, אמרה אחת היוצרות. רעותה הדגישה את הקושי הקיים להפוך את הכשרון למקור הכנסה, ואת החשיבות של עמותות התומכות באמניות, כמו 'יוצרים סביבה' שעומדת מאחורי התערוכה הנוכחית. דובר סגן השר טסלר, שמוליק שוק, סיפר לי על התכניות שהם מנסים להוציא לפועל שיקדמו את היוצרים החרדים. 'צריך לתת להם הכרה, והתערוכה הזו נועדה לזה', הוא אומר. 'יש צמאון לצרוך אמנות במגזר, ואנחנו נקים חממות לאמנים, נתמוך בהם ובמוסדות שמקדמים אותם'. הוא מספר על התייעצויות עם אנשי המקצוע בתחום, ועל שיתוף פעולה עם הרשויות, בתקווה להביא לקיומם של כמה שיותר מופעים, תצוגות וכדומה.

אז אם אתם יוצרים, אמנים, וכל דבר מהסוג הזה, אולי זה זמן טוב לקפוץ על העגלה המתמלאת של האמנות החרדית.

גלרייה מהתערוכה

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

קומזיץ משוררים

ביער ירושלים באחד מהלילות החמים של השנה התכנסו 30 צעירים חרדים נבחרים

עִיר מִקְלָט

דָּבֵק אֲנִי בְּמִידּוֹתֶיךָ, בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, בּוֹנֶה גָּדֵר בַּיָּמִים וּפוֹרֵץ אוֹתָהּ בַּלֵּילוֹת • תומר פרי

מי הזיז את הרחוב שלי

מה המשותף להרצל, יצחק נחום לוי, יצחק עבוד הלוי (הקבלן) ושכונת הר נוף

תּוֹרָה

וְאֵיךְ אֶקְרָא לְכָל שִׁכְבָה בִּשְׁמָהּ • בִּידֵי רְסִיס עוֹצְמָהּ • נָפַלְתִּי, נִשְׁבֵּיתִי בְּקִסְמָהּ

ימים נוראים בתל אביב

חווית הימים הנוראים בעיר ללא הפסקה, אומץ לחרדים עושה גרפיטי לנשמה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו