ותן טל ומטר

יומנו של עולה הרגל: היום לפני 2000 שנה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
"אנו דוחים את אמירת ותן טל ומטר ל-ז' חשוון כדי שעולי רגלים יחזרו לבתיהם ללא גשם, מדוע איננו מפסיקים לומר ותן טל ומטר שבועיים לפני פסח?"

המונים המונים, סבבו את בית המקדש ומלאו את רחובות וסמטאות ירושלים בדרכם לביתם מחג הסוכות, כולם התארגנו לנסיעה ארוכה עד מחוז חפצם.

זה עתה הם חגגו שבעה ימים מלאים בעולות וזבחים ריקודים ומחולות, הם אמרו לעצמם, היה שווה לעלות לרגל, כיון שמי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, הם הוסיפו לספר על מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג אַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְּהֻנָּה מדליקים מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב.. וְאַרְבָּעָה סְפָלִים שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶם, מחמת כך  העידו שְלֹא הָיָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מְאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, והריקודים, אוהה, זה דבר שלא יחזור על עצמו "חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִין בִּפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי שִירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת" הגדיל לעשות רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה – היה נוטל שמונה אבוקות של אש, וזורק אחת ונוטל אחת, ואין נוגעות זו בזו. וכשהוא משתחווה – נועץ שני אגודליו בארץ, ומתכופף ונושק את הרצפה, וזוקֵף, ואין כל ברִייה יכולה לעשות כן.

והעיר ירושלים, איכלסה בתוכה מליוני עולים "שהיו עומדים צפופים צפופים ומשתחוים רווחים רווחים… ומעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" וכבר הפליגו חכמים ביופיה "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם".

ומעל הכל בית המקדש, שכולם אמרו עליו "מי שלא ראה בהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם" כמובן שמי שבנה אותו היה האדריכל הכי מוצלח בעולם, הורדוס, שייבא מידידיו מרומא את החידושים הכי גדולים, אמר אביי ואיתימא רב חסדא זה בנין הורדוס במאי בניה? אמר רבא באבני שישא ומרמרא (מרמרא הוא שיש מיוחד בצבע לבן/ירוק)  איכא דאמרי באבני שישא כוחלא ומרמרא (שיש כחול, לבן וירוק)  אפיק שפה ועייל שפה" (בצבעים של גלי הים, והעיניים המסתכלות בהן שוטטות, ונראות האבנים כאילו גלי הים הם, נדים ונעים).

החזרה מן הרגל

העולים החלו לנסוע לביתם, העניים ברגל, המעמד הבינוני בעגלות, והעשירים בכרכרות. אומנם החורף החל, והרוחות החלו לנשב, אך הם היו בטוחים שגשם לא ירד לכל הפחות עד ז' במר חשוון, כיון ששנים רבות קודם לכן, דחו אנשי כנסת הגדולה את בקשת הגשמים "ותן טל ומטר" למשך שבועיים עד שאחרון העולים יחזור לביתו, מאחר שהעולים הגיעו עם בגדי קיץ.

אומנם בדרך הלוך לבית המקדש לחג הפסח בסוף החורף אנשי כנסת הגדולה לא תיקנו להפסיק לומר "ותן טל ומטר" למרות שהדרך מלאה בעולי רגלים, וההבדל היה כיון שעולי חג הפסח עלו מצוידים בבגדי חורף, וידעו היטב לקראת מה הם הולכים, מה שאין כך אצל עולי חג הסוכות שעלו עם בגדי קיץ, וכעת באם ירד גשם לא יהיה להם איך להתגונן בפניו (ע"פ הגרש"ז אוירבך זצ"ל).


ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL



תומכי גוש אמונים בצעדה בת יומיים ליריחו להפגנת תמיכה בהתיישבות היהודית בגדה המזרחית, אוסף התצלומים הלאומי, MILNER MOSHE

מחשבה 1 על “ותן טל ומטר”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

מלאך המוות מחכה לו בין עטויי הטליתות, הוא בחר להתפלל בדביקות

הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן

המשא, המסע, והמסר

פריקת עומסים, בדרך לחיים שלווים ונטולי דאגות שווא

קופת העיר לא לבד: כך מותגו "ערי הקודש" לצרכי תרומות

ישראל שפירא ראה מודעה של קופת צדקה ויצא בעקבותיה לחפש את ערי הקודש של ארץ ישראל • מיהו הגדול בישראל שסבר כי רמת השרון וחברון קדושות באותה עוצמה ומי אמר "אם אלה הן ערי הקודש, מתאר אני עד כמה מגיע לכלוכן של הערים החילוניות?"

הכל אובייקטיבי

בין יחסי אני-אתה, ובין מונאדת הסובייקט, רק אהבה ואמונה מגשרות על החלל הפנוי

"תוציאי לוח שנה", דרש השבוי מוייטנאם

הרב ג'ף שוורץ הוא רב צבאי אמריקאי. ג'ודית היא אשה גויה המתגוררת ב"מוזיאון". מייקל הוא חייל צעיר שנפל לשבי אכזרי. דרכם נפגשה לרגע אחד בלתי אפשרי • סיפור לחנוכה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן