וזה זה

וזה זה, וזה שלנו, וזה תמיד ישאר

זה דמעות
חצופות
שפתאום כך עולות
על שאלות ששאלתי ולא קיבלתי תשובות.

זה כואב,
כשאוהב
נהפך לאויב,
ורגשות מעורבים נלחמים על הלב.

זה לברוח,
ולסלוח
זה גומר את הכוח,
ולמרות הזמן שעבר אני לא מצליחה לשכוח.

זה געגועים
שמציפים,
בלילות שלא נגמרים,
כשאת כ"כ רחוק, אבל אצלי כ"כ בפנים.

זה מחשבות
ותהיות,
זה הרהורים והזיות,
זה להבין שלעולם כבר לא נוכל להיות.

זה לכתוב
ולמחוק,
זה לדעת לשתוק
גם כשאני כאן לבד ואת שם – רחוק.

זה להיזכר,
ולנסות שוב
ולהתגבר,

זה לרצות שתביני גם בלי שאדבר
וזה, זה שהשקט חודר
זה לא אומר.

וזה זה,
וזה שלנו,
וזה תמיד ישאר.

לעתים זה נגמר ואיננו
אבל כשהערב עורב
אומר לך כך בינינו
פחות, אבל עוד כואב.

Image by S. Hermann & F. Richter from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

מלך האריות 2019

גרשון מושקוביץ במסע אל מסריו החברתיים של מלך האריות

עִם הַזְּמַן

כִּי עִם הַזְּמַן – הַיָּדַיִים נִשְׁבָּרוֹת, וְהַזְּכוּכִית
הַדַּקָּה הַסְּדוּקָה – נִשְׁאֶרֶת שְׁלֵמָה.

נשמת רב שלמה קרליבך

"אשא עיני" נגינה מתייחדת • "הנשמה" משמיים מנווטת • שיר זכרון ליום השנה לפטירת הרב שלמה קרליבך

אתה ואני

יחסים מורכבים בין אדם לחברו, אדם לאלוהיו ובין אדם לעצמו. ואם אפשר להכניס לזה סולו בוזוקי אז למה לא?

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו