הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון ומצמיד את אפו לזגוגית מצייר באדים חיוך עם תקווה מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

דולקים הנרות נשרפים הפתילות
מותירים שובל מפויח של כליון
ענפים עירומים חושפים צלקות
וחושך על פני תהום

רוח שורקת סוחפת עלים
ספיחים אחרונים של שלכת
מתכנסים לגורן קמוטים ושפלים
מבוישים בפינת מרפסת.

אנשים קודרים עטויי צעיף
ממהרים ברחוב האפור
ענן ממרום אליהם מזעיף
מאיים להרטיב את האדם

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

סתירה רואה הוא לנגד עיניו
כליון החומר יוצר אור
אבא איך?? תמיהה על פניו
ובעיניו מבט טהור

הרוח הינה האש הבוערת
משמן הגשמיות נוצרת
נר ה' נשמת אדם
אנרגיה מזקק בם

Image by Evgeni Tcherkasski from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 13

אדם שמכור לסמים יודע שהסמים דופקים לו את הגוף, אבל ההימורים עם התפילה שהפעם זה ילך שורטים את הנפש • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

הטיול הראשון שלי בגטו תל אביב

ויהי ככלות הסגר, גמרתי אומר בליבי לצפות מקרוב אחר מדינת תל אביב • בעודי הולך לתומי, ננעצו בי עיניו של אותו הלך מגולח למשעי ומקועקע לרוב • או אז התנהל בינינו הדו-שיח הבא:

הנר של אייביש

אייביש עושה פירסומא ניסא • מיכל וואלקין

חתול שחור

יש חתול ויש חתול שחור, ואולי בכלל עדיף כלב. מצויר.

צבי דוד – חלק 1

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק ראשון בטרילוגיה.

שירה חדשה ישנה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק

צוות הווי ובידוד

אִם נֵדַע שֶׁנִּכְנַס הוּא בְּתוֹדַעֲתֵנוּ, נוּכַל לָצֵאת מִמְּקוֹם בִּדּוּדֵינוּ. זוֹהִי תִּקְוָה לַהַתְחָלָה חֲדָשָׁה, לִחְיוֹת אֶת הַחֲלוֹם וְלֹא רַק לַחֲלֹם • יעקב שוהם

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו