הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון ומצמיד את אפו לזגוגית מצייר באדים חיוך עם תקווה מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

דולקים הנרות נשרפים הפתילות
מותירים שובל מפויח של כליון
ענפים עירומים חושפים צלקות
וחושך על פני תהום

רוח שורקת סוחפת עלים
ספיחים אחרונים של שלכת
מתכנסים לגורן קמוטים ושפלים
מבוישים בפינת מרפסת.

אנשים קודרים עטויי צעיף
ממהרים ברחוב האפור
ענן ממרום אליהם מזעיף
מאיים להרטיב את האדם

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

סתירה רואה הוא לנגד עיניו
כליון החומר יוצר אור
אבא איך?? תמיהה על פניו
ובעיניו מבט טהור

הרוח הינה האש הבוערת
משמן הגשמיות נוצרת
נר ה' נשמת אדם
אנרגיה מזקק בם

קישור מקוצר:
Image by Evgeni Tcherkasski from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 6

2 קמצנים בתחנה המרכזית החדשה ודג קרב שגדל אצל צייר תמהוני • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

קול קרקורי המטיפעונים

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

80 שנה אחרי: מותו הטראגי של החזן ההולל, הוא הסיפור של כולנו

יואל דוד סטרשונסקי עזב את השטייטל החמים לטובת קריירה בוורשה הגדולה • שנות הזוהר הקצרות הסתיימו בחטף, לא לפני שזכה לחיבוק אחרון מהחברים בכור מחצבתו • ולסיפור שלו יש הרבה יותר אקטואליה מנוסטלגיה

פולמוס מערת המכפלה

כיצד הוכרע פולמוס הגדולים, בסוגיית הכניסה למערת המכפלה

כן לא שחור לבן – פרק 7

מה יש לך, אתה רציני? זה סאפ, זה כמו חסקה אבל זה ספורט • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

עוד מעט לא נתגעגע

עוֹד חִבּוּק וִירְטוּאָלִי עֲדַיִן, הַזְּמַן חוֹלֵף וּכְבָר תֶּכֶף שָׁרָב. עוֹד דִּמְעָה תְּלוּיָה בִּקְצֵה הָעַיִן, תִּרְאִי זֶהוּ כְּבָר סוֹף הַקְּרָב • אפרת ורניק

זעיר אנפין

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.

No data was found

אולי יעניין אותך גם

אי אחד

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן