הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון ומצמיד את אפו לזגוגית מצייר באדים חיוך עם תקווה מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

דולקים הנרות נשרפים הפתילות
מותירים שובל מפויח של כליון
ענפים עירומים חושפים צלקות
וחושך על פני תהום

רוח שורקת סוחפת עלים
ספיחים אחרונים של שלכת
מתכנסים לגורן קמוטים ושפלים
מבוישים בפינת מרפסת.

אנשים קודרים עטויי צעיף
ממהרים ברחוב האפור
ענן ממרום אליהם מזעיף
מאיים להרטיב את האדם

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

סתירה רואה הוא לנגד עיניו
כליון החומר יוצר אור
אבא איך?? תמיהה על פניו
ובעיניו מבט טהור

הרוח הינה האש הבוערת
משמן הגשמיות נוצרת
נר ה' נשמת אדם
אנרגיה מזקק בם

קישור מקוצר:
Image by Evgeni Tcherkasski from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

קול קרקורי המטיפעונים

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

ותן טל ומטר

יומנו של עולה הרגל: היום לפני 2000 שנה

הקורונה שולטת בכיפה

איך הקורונה הפכה למלחמת דת • להיכן נעלמה מצוות "ונשמרתם" • אתי קצבורג בקריאה לאחריות מגזרית

מלאכים בלבן

נדחקת בין מלאכים, מתפללת למקומה, בין תפילה לנחמה

תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

No data was found

אולי יעניין אותך גם

וזה זה

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו