הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון ומצמיד את אפו לזגוגית מצייר באדים חיוך עם תקווה מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

דולקים הנרות נשרפים הפתילות
מותירים שובל מפויח של כליון
ענפים עירומים חושפים צלקות
וחושך על פני תהום

רוח שורקת סוחפת עלים
ספיחים אחרונים של שלכת
מתכנסים לגורן קמוטים ושפלים
מבוישים בפינת מרפסת.

אנשים קודרים עטויי צעיף
ממהרים ברחוב האפור
ענן ממרום אליהם מזעיף
מאיים להרטיב את האדם

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

סתירה רואה הוא לנגד עיניו
כליון החומר יוצר אור
אבא איך?? תמיהה על פניו
ובעיניו מבט טהור

הרוח הינה האש הבוערת
משמן הגשמיות נוצרת
נר ה' נשמת אדם
אנרגיה מזקק בם

קישור מקוצר:
Image by Evgeni Tcherkasski from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

אברהם

אני מודה לך אבא אהוב, על כל כוכב שלי שנשמתו מסלקת את החושך

עִם הַזְּמַן

כִּי עִם הַזְּמַן – הַיָּדַיִים נִשְׁבָּרוֹת, וְהַזְּכוּכִית
הַדַּקָּה הַסְּדוּקָה – נִשְׁאֶרֶת שְׁלֵמָה.

שלא אתרגל

שלא אתרגל יוצרי, שלא אתרגל

ה'בוס' החרדי שלי מתעלל בי מינית ואין לי למי לספר • מונולוג מצמרר

היא מתגוררת בעיר חרדית מוכרת, נשואה לאברך ואם לילדי חיידר מתוקים. ה'בוס' במקום העבודה שלה איש חסד מוכר, אבל אחרי שהזהירה את אתי קצבורג לטשטש את פרטיה – היא חושפת מה קורה מאחורי הדלת הסגורה • קשה לקריאה

היהדות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואני

במציאות חיינו ככל שאתה קושר את ישראליותך יותר ליהדותך, אתה מתנגד יותר לפשרות עם הפלסטינים • מודה, חש את עצמי אנטי-דתי • גרשון בסקין בטור יהודי כאוב

צבי דוד – חלק 2

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק שני בטרילוגיה.

הכל אובייקטיבי

בין יחסי אני-אתה, ובין מונאדת הסובייקט, רק אהבה ואמונה מגשרות על החלל הפנוי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן