הכל יחסים,
ומה שלא, מת.
וכל אחד דובר את מה שחסר לו,
ונותן לדברים ממשות.
כי הכל יחסים ובלי זה כלום לא קיים,
לא אני, לא אתה.
והאדם עולם קטן.
ומה ששמעת רק אתה שמעת,
ומה שראית לא תוכל להעביר,
וקול ההד הולך מתחילת העולם ועד סופו.
משה שפירר
27/09/2019
אין תגובות
ילד קטן מצטופף לצד אביו בין אלפי חסידי קרלין ב'שול' הירושלמי, מה הוא ידע שאנחנו פספסנו
8 מחשבות על “הכל יחסים”
צריך ללמוד בעיון את הטקסטים שלך.
מ דהים…
אמת ויציב…
כדאי ללמוד מ. היידגר ומ. בובר לפני שכותבים טקסט כזה…
רק אצטט את המשנה בסנהדרין; "לפיכך נברא אדם יחידי" כקונטרה לאמירה הכוללנית מדי לטעמי: "הכל יחסים" (?)
זה שיר, לא מאמר מנומק.. 🙂 אשמח לדעת למה אתה מתכוון בהיידגר ובבובר. לפיכך נברא אדם יחידי דווקא די מחזק את המשפט שבסוף, הכל יחסים עם האדם, למען האדם.
נפלא!
מכיוון שהאדם הינו יצור חברתי "או חברותא או מיתותא", מובן שאכן הכל יחסים. בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, בין אב לילדיו וכו'.
מה יתן לאדם אם יהיו לו מיליונים של כסף, מבלי שיהיו לו חברים?
חוי, מקסים!!!
למה לא תוכל להעביר???
בפסיכולוגיה המודרנית יש זרם חשוב הנקרא 'יחסי אובייקט' ( ויניקוט קוהוט ואחרים) הטוענים שהאדם מתפתח דוקא מכח מבטו החומל של האחר.
גם במסכת חגיגה יש את אותה כמיהה להראות עי ה.
היינו לקבל חיים דוקא מכח המפגש עם האחר האבסולוטי