"כל העניין של תרבות יהודית, תפס ב-15 שנים האחרונות תאוצה חסרת תקדים", כך האמן והיוצר שולי רנד, בדברים שאמר בתוך הופעה שהתקיימה בפני סטודנטים חרדיים. "זה נכנס לכל המקומות הכי עמוקים שיש, רואים אמנים דתיים הכי מצליחים, כמו ישי ריבו, חנן בן ארי, כולם סביב הנושא הזה, זה באמת מדהים".
בהופעה שהתקיימה במסגרת תוכנית 'מובילים' לבוגרי החינוך החרדי באוניברסיטת תל אביב, ניסה רנד להסביר מנקודת מבטו – כמי שהגיע מעולמות היצירה החילוניים לעולם הרוח של ברסלב – מהיכן נובעת הפריצה של היצירה היהודית למיינסטרים החילוני. "כשהתחיל כל הסיפר הזה, אף אחד לא האמין, זה היה בנושא האיזוטריה".
"אבל נשאלת השאלה למה?", תהה רנד, הוא מותיב לה, הוא מפרק לה: "אני חושב שכל יהודי יש לו דיון עם הנקודה הפנימית, בינו לבין עצמו. הוא יכול להחליט כך או אחרת, אבל הדיון שלו עם עצמו על מה המקום שלו בעולם; מה תפקידו; ומה הקשר שלו לנקודה הזאת – אני לא חושב שיש יהודי שאין לו את הדיון הזה, שהוא יכול להחליט 'לא, זה לא מעניין אותי'".
ומה מסביר את הפריצה של היצירה היהודית דווקא בעת הזו? "דווקא בעידן שלנו, שהוא כל כך 'עצבני' בין דתיים לחילוניים, כשאין שום אפשרות לשיח, ברגע שרק מעלים את הנושא ישר עולה 'כן התגייסתי' 'לא התגייסתי'… אני חושב שהאמנות מאפשרת לאנשים לשבת ולהתדיין בינם לבין עצמם, כי יש פה כוח של שיר או סיפור שאני שומע והוא כביכול לא אמור לגעת בי, לא אומר לגביי שום דבר, הוא שמאפשר".
שולי רנד שוחח על הצלחת היצירה היהודית על שלל היבטיה (שירה, תאטרון, טלוויזיה), וקבע: "יש צמא אדיר להתעסק בנקודה הזאת, גם לאנשים הכי רחוקים. כי לא להתעסק בה – לא פותר את הבעיה".
וכאן, עבר רנד לתאר את המקבילה של האדמו"ר במגזר החרדי, הלא הוא "האדמו"ר החילוני" חנוך לוין, כשהוא מתאר את יחסיהם המורכבים, וקורע את הלבבות בשירו המפורסם 'המשורר'.
