לְמַעְלָה שָׁם בְּצַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים
בַּת קוֹל קוֹרֵאת בִּלְחִישָׁה:
מָתַי יֶרֶד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם,
יַרְוֶה אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה קָשָׁה?
וְיֶלֶד אָז נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל עָל,
מַקְשִׁיב לָרַחַשׁ וּמוֹדֶה.
כֵּן, הוּא יוֹדֵעַ זֶה מִכְּבָר
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם
לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה
עַד שֶׁיֵּרֵד מָטָר עָלֵינוּ,
יִתֵּן תִּקְוָה בְּרוּכָה.
טִפַּת טַל, מַגָּע שֶׁל קֶסֶם.
אִם יִרְצֶה וַדַּאי יוּכַל
מִלָּה טוֹבָה, רֶגַע שֶׁל חֶסֶד
וְקוֹל שֶׁלּוֹחֵשׁ לוֹ: גְּדַל.
גלריית המקלט יוזמת כתב העת "קול.שירה.אישה" גאה להזמין אתכן לפסטיבל ייחודי מסוגו
"אַבָּא חוֹנֵךְ יֶלֶד חוֹנֵךְ אַבָּא חוֹנֵךְ יֶלֶד" – שיר מאת יעקב מתן
לראות משוררים כה מוכשרים שואבים השראה ממקורות שאין קשר בינם לבין חייהם כלל • עזבו. אין בינם ובין דת שום קשר, זה צורם • מאמר תגובה ביקורתי לאירוע קומזיץ משוררים
"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר
בין שיחה של זום לשמחה של מרפסות, שורות עגמומיות לרגעים פחות מוארים
