אבא שלי היה רב בית כנסת ברמת גן. אחד המתפללים היה זקן מופנם שהפך את קידוש הלבנה לפרויקט חייו • אחרי תחקור ארוך גיליתי את הסיבה והצטמררתי • ר' נח פוקסברגר, נוח בשלום על משכבך

מביט שוב לאחור, מחפש לתת לה יד. מעיף מבט הרחק אין דרור, מסניף את ריחה מחתיכת בד • דוד דרוק

"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר