כַּמָּה רְבָדִים יֵשׁ לָהּ לַתּוֹרָה
לֹא אֶגְמֹר לָגַעַת
וְאֵיךְ אֶקְרָא לְכָל שִׁכְבָה בִּשְׁמָהּ
לֹא אוּכַל לָדַעַת.
כִּי אֵיךְ שֶׁאַעֲמִיק יוֹתֵר
חָדוֹר לָהּ לַתּוֹרָה
בְּכָל שָׁלָב שׁוּב יִוָּתֶר
בִּידֵי רְסִיס עוֹצְמָהּ.
הַתּוֹרָה הִיא אֵינְסוֹפִית
וְכַמָּה שֶׁאַסְפִּיק, אַגִּיעַ
וּפָנֶיהָ כֹּה מְאִירִים
כְּכָל שֶׁמִּתְקָרְבִים אֵלֶיהָ.
כַּמָּה רְבָדִים יֵשׁ לָהּ לַתּוֹרָה
נֹפֶךְ וְעוֹד נֹפֶךְ ,אַעֲמִיק
הכַּרְתִּי אוֹתָהּ בָּעֲלוּמַי
נָפַלְתִּי, נִשְׁבֵּיתִי בְּקִסְמָהּ
תָּמִיד הִיא מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית
מְאִירָה לִי אֶת חַיַּי.
